זמני השבת בקריית שמונה ודבר תורה לשבת מהרב איתמר לוי

בס"ד כח אייר תשפ"ו

הדלקת נרות ק"ש: 19:02
צאת שבת ק"ש: 20:06

שמואל וירושלים | פרשת במדבר ויום ירושלים

עברה שנה מאז שיצאו בני ישראל ממצרים. הקמת המשכן הסתיימה, והעם מוכן להתקדם במסעו הגדול לארץ כנען, על מנת להורישה. לשם כך, הגברים העתידים להילחם נקראים להתפקד, כדי לדעת כמה חיילים מונה הצבא הישראלי. ספר במדבר מתאר את ההכנה לקראת הכניסה לארץ. התכנית הייתה לפקוד את העם ולהתארגן למלחמת מצווה של כיבוש ונחלת הארץ, אך העניין כשל ונאלצנו להישאר במדבר לתקופה ארוכה – 38 שנים נוספות. ימים אלו הרגילו אותנו למציאות חדשה, עד שאנשי המדבר כונו בפי חז"ל "אוכלי המן". זה מה שהביא רבים לחשוב – בטעות – שימי המדבר היוו סוג של אידיאל ודרך חיים הנכונה לנו כעם, שהרי ניתנה תורה לדור זה. אך לא כן הם פני הדברים, ותפיסה זו פיתחה תיאוריה מוטעית בעבודת ה'. 

התכנון המקורי

כבסיס, עלינו לזכור שהמדבר היה עבורנו שינוי תוכנית. התכנון המקורי היה לכבוש מיד את ארץ כנען, במלחמה טבעית לחלוטין, כפי שקרה לבסוף בימי יהושע, ארבעים שנה לאחר מכן. במשך שבע שנים נלחם יהושע וכבש את הארץ, ולאחר מכן חילקו את הנחלות במשך שבע שנים נוספות - הכל בדרך הטבע. בימי יהושע היו אמנם ניסים, בין הנסים הבולטים בתנ"ך – שמש בגבעון דום, ואבני אלגביש. אבל הניסים הללו התרחשו במקום מסוים בלבד, בשטחה של נחלת בנימין – מקום השכינה, כפי שהעיד משה "וּבֵין כְּתֵיפָיו שָׁכֵן"  - בנחלתו, הניסים הם טבע. בדומה לכך, במקדש התרחשו עשרה ניסים, ומרוב תדירותם היה נדמה – לצופה מן הצד – שמדובר במאורע רגיל. בשטח בנימין נפלו האבנים, עמדה השמש, נחצה הירדן ונפלו חומות יריחו. אבל בשאר שטחי הארץ נעשו הכיבושים בדרך הטבע בלבד, זו הנהגת ארץ ישראל כעת ולתמיד. זהו מסר: על האדם להיות שותף למהלכי הגאולה, ולא לצפות שיגישו לו אותם על 'מגש של זהב'.

יום פטירת שמואל

זהו גם המסר העולה מהתאריך כ"ח באייר. ביום זה – מלבד הנס של כיבוש ירושלים בימינו – לפני אלפי שנים, נפטר שמואל הנביא, שהיה מגדולי הנביאים. ספר שמואל מבטא התנהלות בדרך הטבע. בכל הספר המדהים שכתב אנו מוצאים נס אחד בלבד – שמואל יצר רעמים, הפחיד את הפלשתים וגרם למנוסתם מפני בני ישראל. זהו. אין זה מפני שדורו היה רשע ולא ראוי, להיפך – לפי האלשיך הקדוש דורו של שמואל היה זכאי יותר מקודמיו. זאת גם .הסיבה שמהכניסה לארץ ועד ימיו עברו למעלה מ400 שנה ועדיין לא הומלך מלך על ישראל, כיוון שעדיין לא נמצא דור שראוי להילחם בעמלק. רק כשהגיע דורו של שאול – בימי שמואל – נמצא הדור שהתאים למבצע. אם כן, אנו רואים עקרון – גודל הדור עומד ביחס שלילי לכמות הניסים שיופיעו בימיו. לכן ספר במדבר הוא הספר עם הכי הרבה ניסים בתנ"ך. כידוע, דור המדבר – לדעת רבי עקיבא – אין לו חלק לעולם הבא.  עניין זה תואם את העקרון שהסברנו כעת. בשל מצבו הרוחני הירוד, היה דור זה זקוק לניסים רבים. 

דור הגאולה

לפני כמה עשרות שנים קיבלנו את ירושלים במאמץ מלחמתי גדול. נס גדול עשה עמנו ה' יתברך, ולא נתן לאויבינו להצליח במזימתם. אבל כפי שאמרנו – הניסים היו בדרך הטבע, כיאה לדורנו. דורנו הוא דור ענק, גם בהשוואה לדורות קודמים. מי שאינו מבין זאת, שיעיין קצת בתנ"ך – לאורך ההיסטוריה – ויצדיק דברינו. נביא שתי דוגמאות קטנות לכך: בתקופת השופטים נהרגו 120 אלף איש במלחמות אחים. בתקופת המלכים שאחריה, נהרגו מעל 500 אלף איש במלחמות אחים. המספרים הם בלתי נתפסים, ולדעת רבי יצחק אברבנאל הדברים היו כפשוטם ממש, בכמויות האלה. דורנו, עם כל פגמיו, הוא דור ראוי ביחס לקודמיו. זהו דור הגאולה, ובימינו יבוא משיח בעזרת ה'. הקב"ה רוצה שנהיה שותפים מלאים לתהליכים הגדולים הללו – כשם שזכינו לראות בשחרורה של ירושלים. 

מסר בעייתי

כפי שאמרנו, הנהגת הבורא כעת היא דרך ניסים נסתרים. דבר זה יוצר בעיה לדורות - מה יהיה המסר, או המורשת, שבה נחנך את בנינו? הרי כיוון שהנס הוא נסתר, לא נשאר ממנו דבר. מנס נסתר או מסיפורי קרב לא חוזרים בתשובה, הם אינם מעוררים נוסטלגיה. זו הסיבה שבסיפורי מצרים אנו אומרים 'חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים' – לא סיפורים בלבד, על כל אחד להיות שותף. כשדבר מה נעשה בסתר, בלי מעורבות הציבור, הוא אינו מותיר רושם. כעדות לכך אנו מוצאים בתנ"ך את סיפורו המופלא של אהוד בן גרא, השני מבין שופטי ישראל. אהוד הרג את עגלון מלך מואב והשיג בכך שקט של שמונים שנה. כמו כן הוא מחק את הצבא המואבי למשך 350 שנה. ועם זאת, לא נשאר ממורשתו דבר לדור הבא, הכל נעלם כלא היה. הסיבה היא שאהוד עשה הכל בסתר, ללא מעורבות הציבור הכללי. לעומתו, דבורה שבאה אחריו מלאה בדיבורים ושיתוף מעשי של כולם. הלקח של נס אהוד בן גרא נלמד אצל אסתר ומרדכי; הם שיתפו את נס ההצלה עם כל עם ישראל. סיפורים לבד אינם מספיקים. כך גם עלינו לעשות לדורות עם הקמת מדינת ישראל וכיבוש ירושלים, שהם למעשה ניסים נסתרים. עד כדי כך שהיום אומרים 'איזה נס יש פה?' – כי מי שלא טעם טעמה של גלות, אינו מבין מהו הנס הגדול שיש בהקמת המדינה. 

מכאן אלינו, ליום הגדול הזה – יום ירושלים. נדרש לערב את הציבור כולו כך שיבין את גודל השעה והנס שנעשה עמנו ביום זה. עלינו להיות שותפים לכל המהלך הגדול הזה, עד כדי חווית הדברים ממש, ובעבור זה נזכה לגאולה השלמה, לראות בבניין בית המקדש במהרה בימינו, אמן.

שבת שלום ומבורך,
הרב איתמר לוי