זמני השבת בקריית שמונה ודבר תורה לשבת מהרב איתמר לוי

בס"ד יד אייר תשפ"ו 

הדלקת נרות ק"ש: 18:52
צאת השבת ק"ש: 19:56

מדוע נכתב ספר הזֹהר? | פרשת אמור

הפסוקים בסוף ספר ויקרא מתארים את הגלות הנוראה ואת קלקולה העמוק שנטבע בנו לדורות. נראה כי עדיין קשה לנו מבחינה מנטלית לצאת מן הגלות, גם אם באופן פיזי נגאלנו ושבנו אל מקומנו. התורה אומרת: "וְרָדַף אֹתָם קוֹל עָלֶה נִדָּף". היינו עסוקים בלשרוד, וממילא לא נותר זמן להתעסק בכל הסובב. כפי שהגמרא בברכות אומרת: "מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה". כלומר, בגלות מתרחש צמצום המחשבה. יש מציאות של גטו, קיים צורך דחוף לשמור על הגחלת, לעסוק בפרטי הלכה בלבד, ואין אפשרות לעסוק בתפקיד האומה ביחס לכל העולם. דבר זה שייך לזמן שבו עם ישראל בשיא תפארתו, שכינה בארץ, והכל פורח. אז ניתן לדבר על מה שיש לעם ישראל לומר לעולם. לא במציאות של גלות. 

הגלות גורמת ביטול תורה 

גם התורה נפגעת, כפי שחז"ל אומרים על הפסוק בירמיהו: "בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵוָה וְדָמֹעַ תִּדְמַע וְתֵרַד עֵינִי דִּמְעָה כִּי נִשְׁבָּה עֵדֶר ה'". הקב"ה בוכה, ויש כאן תיאור של שלוש דמעות שהוא מוריד: "אחת על מקדש ראשון ואחת על מקדש שני ואחת על ישראל שגלו ממקומן". חז"ל אומרים שהבכי על ישראל שגלו ממקומם הוא משום שאין לך ביטול תורה גדול מזה, כפי שהפסוקים מתארים בסוף ספר ויקרא: "וְאָכְלָה אֶתְכֶם אֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם" - הרב צבי יהודה זצ"ל היה מדייק מכאן שהגלות הזיקה לנו מאוד בעניין לימוד התורה. צריך לומר לאותם הטועים הנמצאים כעת בחו"ל ואומרים: 'מה רע לנו כאן? הרי אנו לומדים תורה כמו בירושלים, ואף יותר?' חז"ל, באופן חד משמעי, אינם מסכימים עם אמירה זאת.
הקב"ה חפץ בקיום האומה
הקב"ה, שהוא 'מעורר ישנים ומקיץ נרדמים', חפץ בקיום עמו, ולכן שולח לנו את שליחיו הנאמנים בכל דור, כדי לעוררנו משנתנו. גם כאן הוא סלל לנו את הדרך הישרה לצאת מגלות הדעת הארורה שבאה בעקבות הגלות הנוראה הזו. 

הסיבה לבריחה למערה

חז"ל מספרים לנו את סיפורם המפורסם של רשב"י וחבריו, שהתאספו יחד ודיברו ביניהם. באותו מעמד, רשב"י גינה את מלכות רומא בחריפות רבה. דברים אלו הגיעו לאוזני המלכות. בעקבות זאת, נאלץ רשב"י לברוח למערה עם רבי אלעזר בנו, ושם למדו תורה יחד במשך 13 שנים.

רבו של רשב"י

בדי להבין מה התרחש שם במערה במשך כל אותן השנים, יש להקדים ולומר מי היה רבו של רשב"י. רבו היה רבי עקיבא, ששימש כנושא כליו של המצביא הגדול, בר כוכבא. בר כוכבא ניסה לארגן מרד במלכות רומא המרושעת (65 שנים לאחר חורבן הבית השני). ניסיון זה כשל, לצערנו. אצל רב זה למד רשב"י, ואת המסר הזה הוא מעביר לנו בדבריו החריפים על מלכות רומא. רשב"י שוהה במערה כל כך הרבה שנים, עם כל הרעיונות הללו של החזרת המלכות והקמת בית המקדש מצד אחד, אך הבעיה היא שמבחינת המציאות העכשווית אין דבר, ואף להפך, דבר שגורם לו להעלות את מחשבותיו על הכתב. 

הסיבה לכתיבת הזוהר

רשב"י, היודע נסתרות, מבין שהעם עומד כעת לקראת יציאה מהארץ לגלות ארוכה, וכי החזרה ממנה תהיה רק בעוד זמן רב. משמעות הדבר היא שעד עתה היינו קרובים בזמן למציאות שבה היה בית מקדש קיים ושכינה הייתה מורגשת בכל המציאות, אך עניין זה עתיד להשתנות. הרי בזמן שעם ישראל בגלות, שכינה גולה גם היא וכבר אינה מורגשת באותה עוצמה, אלא היא מוחלשת ביותר ורק נותנת לנו כוח כדי שנוכל להתקיים במצבנו הדל. כך יתנהלו חיינו למשך אלפי שנים. לכן רשב"י כותב את ספר הזוהר. ספר הזוהר הוא למעשה קינה על הגלות, מעין 'קופסאות שימורים' של התקופה שבה הייתה שכינה. הרי כשמתרגלים לחיות בלי שכינה, אנו מגיעים למחשבה המגונה שכך צריכים להראות חיינו, רחוקים מכל עניין של קודש, ואין יכולת לפתח כיוון חשיבה אחר. לכן רשב"י שימר תקופה זו בספר, כדי שנדע כיצד עלינו לנהוג כשנשוב לארץ, מצב בו שכינה נמצאת ביננו. 

תיקון ל'

זהו הפשט של תיקוני הזהר: "בהאי ספרא יפקון מן גלותא". משמעותו היא שעל ידי לימוד ספר הזהר נצא מן הגלות. עלינו להשתחרר מההרגל המגונה, מאורח החיים של חו"ל, שבו אנו נתונים בגלל קללת הגלות. חשוב להבין שכעת חזרנו אל הארץ והארץ נותנת פירותיה, השכינה מופיעה בכל המציאות, ועל כן יש ללמוד בספר הזהר כיצד מתנהגים במציאות העכשווית.

"חכמים, הזהרו בדבריכם"

חז"ל במתיקות לשונם אמרו זאת במסכת אבות: "חכמים הזהרו בדבריכם". הכוונה שעל תלמידי החכמים "להזהיר" דבריהם, כלומר, לדבר בלשון הזהר. שאם לא יעשו כן, "שמא תחובו חובת גלות". כלומר, מבחינה מנטלית תהיו יהודים גלותיים. על ידי תפיסות אלו, של ניתוח לא נכון של המציאות, עלולות להתפתח תקלות אדירות.

אנו רואים היום כיצד חזון הנביאים מתגשם לנגד עינינו. הארץ נותנת את פירותיה, ודווקא לנו - כמו אישה השומרת אמונים לבעלה, כך הנביאים מבטאים את הקשר שלנו עם הארץ, יחס של איש ואישה. בכל מקום שאליו אנו מגיעים, רואים את ברכת האלוקים. ה' גאל את עמו! הגויים כבר באים לירושלים לבקש הדרכה איך להיות גויים עובדי ה', שזה למעשה ייעודנו על פי הנביא ישעיהו: להיות אור לגויים.

שבת שלום ומבורך,
הרב איתמר לוי.