זמני השבת בקריית שמונה ודבר תורה לשבת מהרב איתמר לוי
בס"ד ל ניסן תשפ"ו
הדלקת נרות ק"ש: 18:42
צאת השבת ק"ש: 19:46
חזרה מלכות לישראל | עצמאות תשפ"ו
ישנם השואלים מה מיוחד יום העצמאות מכל הימים (בהשראת שאלות הפסח), ומה שונה ההודאה שאנו מודים ביום זה מכל יום ויום בו צריך להודות ולהלל להשם יתברך. יש המזלזלים ביום זה, מבלי שהשקיעו בנושא חשיבה אמיתית, והם ככבש שהולך אחרי העדר מבלי להבין את דרכו. אין זו דרכה של תורה, ועלינו לנסות להבין את חשיבות היום. במאמר זה ננסה בעזרת ה' להבין את מהות היום, ועל מה יש להודות ולהלל לה' יתברך ביום גדול זה. על פי דברים ששמעתי מהרב דרוקמן זצ"ל.
לשון הרמב"ם
בתחילת הלכות חנוכה מסביר הרמב"ם מדוע חוגגים את החג. בתחילת דבריו הוא מתאר את הדיכוי האכזרי שדכאו היוונים את ישראל באותם ימים, בעיקר מבחינה רוחנית. עד שריחם עליהם הקב"ה, וכאן נביא את לשון הזהב של הרמב"ם ונדקדק בה: 'עד שריחם עליהם א-לוהי אבותינו והושיעם מידם והצילם, וגברו בני חשמונאי הכוהנים הגדולים והרגום, והושיעו ישראל מידם, והעמידו מלך מן הכוהנים. וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה עד החורבן השני'.
שלטון ישראל
הרמב"ם מדגיש: 'חזרה מלכות לישראל', זהו המרכיב העקרי של חג החנוכה. בתקופת החשמונאים ארץ ישראל שבה להיות תחת שלטון ישראל, מה שלא היה עד אז. מעניין לראות שאת נס פך השמן, שהוא נס על טבעי, מזכיר הרמב"ם רק בהלכה הבאה, מה שמראה על סדר חשיבות העניינים - אמנם נס פך השמן הוא הסיבה להדלקת נרות החנוכה לדורות, אבל הנס הגדול יותר, הבסיס לחג, הוא שחזרה מלכות לישראל.
'יתר על מאתיים שנה'
הרמב"ם ידע שיהיו כאלה שיטענו שהשמחה הגדולה הייתה על חזרת מלכות חשמונאי דווקא, מפני שהיו מלכים צדיקים, כפי שכותב הרמב"ן שהיו 'חסידי עליון'. בית חשמונאי לחמו ביוונים במסירות נפש על מנת שעם ישראל יוכל לעבוד את ה' במקדש בשלמות. כדי לענות לטענה זו הוסיף הרמב"ם מספר מילים: 'חזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה, עד החורבן השני'. במילים אחרות, אומר הרמב"ם, הסיבה לחג החנוכה היא שחזרה מלכות לישראל למשך מאתיים שנה. ואכן, מלכי חשמונאי הראשונים היו צדיקים, אבל הבאים אחריהם היו רשעים, ואף היו שהפכו לצדוקים ממש, שהתנגדו לחז"ל ולתורה שבעל פה כדוגמת אלכסנדר ינאי, וכן הורדוס שהרג את חכמי ישראל כולם. ועדיין, על כך אומר הרמב"ם שחוגגים את חנוכה – לפי שצריך להודות על חזרת המלכות לישראל. יש ערך לעצמאות ישראל, גם כשיש בה פגמים וחסרונות.
הרמב"ם על מלכי בית שני
הרמב"ם ידע שמלכי חשמונאי שבאו לאחר הדור הראשון היו רשעים, כפי שהוא עצמו כתב בפירושו למשנה מסכת יומא: "אבל במקדש שני, שהיו בו כל העניינים בלתי מושלמים, כמו שידעת, והמלכים לא היו הולכים לפני המסורת הישרה, והיו מעמידים כוהנים גדולים בכוח אף על פי שאינם ראויים לכך". בכל זאת קבע הרמב"ם בלשונו שעל כך יש להודות לה', שיש שלטון שלנו ולא של גויים.
שיטת הרמב"ן
הרמב"ן הולך באותה שיטה, וכותב על הפסוק: "וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ" , שמצוות ישוב ארץ ישראל מורכבת משני מרכיבים: א. מצווה לדאוג שתהיה תחת שלטון ישראל ולא תחת שלטון עם אחר. ב. מצווה לדאוג שארץ ישראל תהיה מיושבת ולא שוממה. הרמב"ן מדגיש שזו מצוה שנוהגת לדורות, גם לנו היום. לדבריו, אי אפשר לקיים את מצוות יישוב ארץ ישראל כיום אלא אם כן תהיה מדינה ריבונית יהודית בארץ ישראל. לא משנה מי השליט, מלך צדיק או רשע. ודאי שאנחנו חפצים במלך צדיק כמו דוד המלך, אבל צריך לדעת שגם אם לא יהיה כן, המצווה עדיין מתקיימת.
בעל השלחן ערוך
מצווה זו משליכה ישירות על פסיקת ההלכה כיום. הגמרא קובעת שיהודי הרואה את אחת מערי יהודה וירושלים חרבות - צריך לקרוע את בגדיו, וכן פוסק בעל השלחן ערוך. מעניין לראות מה נקרא חורבן לפי רבי יוסף קארו. בספרו "בית יוסף" מכריע הרב כפי שאמרנו, שהמדד ההלכתי הוא - האם השלטון הוא שלנו או של גויים. אם העיר מיושבת ביהודים אבל מצויה בשליטת גויים, זה נחשב חורבן. כפי שהיה עם דוד המלך, שברח מפני שאול לגת ואמר: "כִּי גֵרְשׁוּנִי הַיּוֹם מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת ה' לֵאמֹר לֵךְ עֲבֹד אֱ-לֹהִים אֲחֵרִים". דוד בורח לגת, שהיא עיר בשטח מדינת ישראל, ובכל זאת דוד מחשיב את הליכתו לשם כיציאה לחוץ לארץ – מקום שאין שם אלוקים. והסיבה היא, שהשלטון במקום הוא של גויים, ולכן לא נחשבה כארץ ישראל.
המסקנה, בלשונו של הרב דרוקמן, היא: "שמאז חורבן הבית ועד ה' באייר תש"ח (1948 למניינם), הייתה ארץ ישראל בגדר 'חרבה' ואפילו במקומות הבנויים שבה, כיון שגויים שלטו בה. אך מה' באייר התש"ח, עם תקומתה של מדינת ישראל – ארץ ישראל נבנתה, ובזה מתקיימת מצות ישוב ארץ ישראל, על שני מרכיביה: "והורשתם את הארץ" – שלטון ישראל בארץ. "וישבתם בה" – יישוב הארץ". מועדים לשמחה לגאולה שלימה.