זמני השבת בקריית שמונה ודבר תורה לשבת מהרב איתמר לוי
בס"ד ב ניסן תשפ"ו
הדלקת נרות ק"ש: 17:21
צאת השבת ק"ש: 18:25
"והגדת לבנך" | פרשת ויקרא
בין המצוות הרבות שאנו זוכים לקיים בליל הסדר, ישנה מצווה מיוחדת, והיא מצוות "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם" - צריך האב לספר לבנו את סיפור יציאת מצרים. אמנם בעל ספר "מנחת חינוך" שואל, הרי ישנה מצווה להזכיר ולזכור את יציאת מצרים בכל יום ובכל לילה, במשך כל ימות השנה, כפי שלמד בן זומא מן הפסוק: "לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ", והרמב"ם פסק כדבריו. אם כן, מה מיוחד בליל הסדר מכל הלילות? הרבה מן האחרונים דנו בשאלה זו, ומעניין לראות את התשובות השונות שהוצעו לפתרונה, כי מדבריהם נוכל להבין את מהות וחשיבות הלילה הזה שלפנינו.
תשובות האחרונים
בעל ספר "מנחת חינוך" עונה, שאכן יש בכל לילה חיוב להזכיר את יציאת מצרים, אבל החיוב להזכיר הוא לעצמו בלבד, ואילו בליל הסדר יש מצווה לספר לבנו. לפי דבריו יוצא, שאם הוא נמצא לבדו, אין חיוב לספר ביציאת מצרים דווקא בלילה זה. יש שתירצו, שבליל הסדר יש לספר בצורה מיוחדת של שאלה ותשובה, בשונה מכל ימות השנה. ויש שתירצו, שכאן אין להסתפק בסיפור יציאת מצרים, אלא הסיפור של ליל הסדר אמור להביא אותנו להודות לה' על הניסים והנפלאות, ועל שהצילנו מיד המצרים שהיו אדונים לנו.
תחושת החירות
הרמב"ם כותב: "חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים". מדבריו אנו מבינים משהו חדש - על מה בדיוק עלינו לספר בליל הסדר. הלילה הזה אינו מיועד ללימוד ההיסטוריה, שהרי עוד בהגדה אנו אומרים: "אפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים את התורה, מצווה עלינו לספר ביציאת מצרים". גם החכם שמכיר, לכאורה, את כל סיפורי יציאת מצרים, צריך לספר בלילה הזה. משמע, שהסיפורים בליל הסדר לא נועדו להוסיף לנו ידע, אלא לחבר אותנו לתחושת החירות המיוחדת, כפי שאומר הרמב"ם.
יצחק חגג פסח
זו הסיבה שיצחק אבינו, לדברי חז"ל במדרש, לא בירך את עשיו אחרי שבירך את יעקב. חז"ל אומרים שיצחק אכל את קורבן הפסח שהביא לו יעקב, ו"אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן". כלומר, יצחק לא יכול היה לאכול מהאוכל שהביא עשיו, שכן היה עליו להשאיר טעם של פסח בפיו. לכאורה, לא מובן איזה פסח חגג יצחק אבינו, שהרי לא יצא ממצרים. ישנם הרוצים לזלזל בדברי חז"ל אלו ולהראות את טעותם. אולם, שמעתי הסבר המניח את הדעת ועונה תשובה לאותם הטועים והמטעים.
יום המלטת הצאן
בזמן הקדום, יום המלטת הצאן היה יום משתה ושמחה עבור הרועים, ובו היו מודים על השפע שניתן להם. ומתי היו חוגגים יום זה – באמצע החודש. הרי לא הייתה להם תאורה מלאכותית, ובאמצע החודש הירח מלא ומאיר. תאריך המלטת הצאן יוצא בחודש ניסן, וממילא יום השמחה נקבע ליום ט"ו בחודש ניסן. זו הסיבה שאבותינו, שהיו רועי צאן, הודו לקב"ה על השפע הגדול שניתן להם דווקא ביום זה, ט"ו בניסן. למעשה, הרבה קודם ליציאת מצרים, היה זה יום הודיה ושבח לה'. זו גם הסיבה שהקב"ה בחר להוציא את עם ישראל ממצרים בתאריך זה דווקא, שהרי הנביא ירמיהו משווה את עם ישראל לשה, "שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל". חז"ל במדרש משווים את יציאת עם ישראל ממצרים ליציאת העגל ממעי אמו, ולכן הקב"ה בחר ליום לידת האומה את תאריך החגיגה על המלטת הצאן.
"ליל שמורים"
כאן למדנו משהו חדש על חגי ישראל בכלל ועל פסח בפרט. הרב קוק, בספרו "עולת ראיה", מבאר שזמן זה הוכן מראש, מאז בריאת העולם, לכך שיציאת מצרים תתרחש בו. כפי שאמרו חז"ל: "ליל שמורים – לילה המשומר ובא מששת ימי בראשית". אם כן, ליל הסדר מיוחד לא רק בהיותו תאריך יציאת מצרים, אלא גם להיפך - עם ישראל יצא ממצרים בתאריך מיוחד זה, שהוא זמן מסוגל להתעוררות לחירות. פסח בא באביב, לסמל את עניין האביב והחופש שהוא מביא איתו לכל העולם. עמים רבים למדו מסיפור יציאת בני ישראל מעבדות לחירות, והדבר נתן להם כוח לעשות כך בעצמם.
לצאת לחירות היום
אם כן, כשאנו יושבים בלילה זה ומספרים את סיפור יציאת אבותינו ממצרים, עלינו להבין שיום זה הוא יום מסוגל לצאת בו לחירות, גם היום בזמננו אנו. שמא יאמר האדם: והרי אני בן חורין? לצערנו, אין הדבר כן – עדיין אנו משועבדים, כל אחד לפי דרגתו, לתאוות הזמן הקובע את חיינו. על כך יש לכוון בלילה זה: שכולנו נזכה לחוות את סיפור יציאת מצרים ואת החירות שקיבלנו ביום הזה. את הדבר הזה צריך להעביר לילדינו במצוות "והגדת לבנך", וכך נזכה בעזרת ה' שהיום הזה יביא רצון של חירות בלבם ובלבנו.
שבת שלום וחג פסח כשר ושמח,
הרב איתמר לוי.