זמני השבת בקריית שמונה ודבר תורה לשבת מהרב איתמר לוי
בס"ד כד אדר תשפ"ו
הדלקת נרות ק"ש: 17:16
צאת השבת ק"ש: 18:20
חנוכת ביהמ"ק השלישי | ויקהל פקודי "החודש"
בשבת זו נקרא במפטיר פרשת: "החודש הזה לכם ראש חודשים", וההפטרה בנביא יחזקאל שמתאר את חנוכת המקדש השלישי. ישנם שאלות רבות על דברי הנביא בכלל (ובפרט בפרק שנקרא) עד כדי כך שחז"ל רצו לגנוז את ספר יחזקאל, 'לפי שהיו דבריו סותרים דברי תורה', אמנם מעשה שעשה חנניה בן חזקיה מנע זאת. הוא הסתגר בעליית גג העמיק בספר וכתב תירוצים לסתירות הרבות עד שתרץ את כל הקושיות וכך ניצול הספר מגניזה. לצערנו, אותם התירוצים לא הגיעו אלינו, ולכן ישנן שתי שיטות מרכזיות בחז"ל (מנחות מה.) כיצד לבאר את הפרק שלפנינו, כפי שנביאם כאן לפניכם.
הקושיות
לפני שניגש לתירוצי שתי השיטות, נסכם בקצרה את הקושיות העולות מפרקנו: כאן מתואר פר חטאת שמביא הנשיא בר"ח ניסן, וב-ז' בניסן וכן בי"ד בניסן אמנם לפי פסוקי התורה אין קורבן כזה שהנשיא (היינו המלך) מקריב בכל אחד מן התאריכים הנ"ל. דבר נוסף גם מספר הקורבנות המתואר בפרקנו לא כפי הכתוב בתורה, כגון סוכות, ור"ח. ועוד הנביא לא מזכיר קורבנות של חג השבועות, ראש השנה וכיפור. וכן המנחות, והנסכים המוצגים בפרקנו שונים מן הכתובים בפסוקי התורה. ונסביר את הכל על פי דבריו הנפלאים של המלבי"ם זצ"ל (הרב מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל. הרב נפטר בשנת 1879 למניינם).
שתי שיטות
'ר' יוחנן אמר: פרשה זו אליהו עתיד לדורשה'. אמנם רב אשי אמר: 'מילואים הקריבו בימי עזרא, כדרך שהקריבו בימי משה'. והפרשנים (ר"י אברבנאל והמלבי"ם שהולך בשיטתו) מסבירים דברי רב אשי, שבבית שני הקריבו העולים (ישוע בן יהוצדק וזרובבל בן שאלתיאל) את הקורבנות ואת המילואים כמו שכתוב בתורה, אמנם הנביא יחזקאל בהפטרתנו מתאר נבואה לעתיד לבוא ששם יהיה שינוי. כפי שכותב הרמב"ם בהלכות מעשה הקורבנות (ב, יד): 'כל שיעורי הנסכים האמורין בספר יחזקאל ומניין אותן הקורבנות וסדרי העבודה הכתובים שם, כולם מילואין הן, ואין נוהגין לדורות, אלא הנביא ציוה ופירש, כיצד יהיו מקריבין המילואין עם חנוכת הבית בימי המלך המשיח כשיבנה בית שלישי'.
ימי חנוכה למשך חצי שנה
לפי דברי הפרשנים, הקורבנות שיחזקאל הנביא מזכיר פה הם קורבנות המילואים. ביום כ"ג באדר התחילו להביאם למשך שמונה ימים (כמו שהיה בימי משה שמונת ימי מילואים בחנוכת המשכן) עד ר"ח ניסן. קורבנות אלו יהיו שונים כפי שעשו בימי עזרא הסופר (אחרי גלות בית ראשון) וכן בימי משה שהיו קורבנות מיוחדים בתור הוראת שעה. ימי המילואים וחנוכת המזבח ימשכו מחג המצות ועד חג הסוכות, כי בחג המצות תהיה התחלת הגאולה ובסוכות יהיה הסוף, כי אז תהיה מלחמת גוג ומגוג. יוצא שימי החנוכה של הבית השלישי ימשכו לתקופה של חצי שנה.
גם בניסן וגם בתשרי
כך נסביר את מחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע שחלקו מתי תהיה הגאולה: האם בתשרי, או בניסן? התנאים לא חלוקים, אלא תחילת החנוכה תהיה בניסן וימים אלו יימשכו חצי שנה עד לסוכות, כך שלשני הפירושים יש מקום.
שבעים ימי מילואים
הסיבה לאריכות ימי החנוכה, מסביר המלבי"ם, כי בימי משה (שהקים המשכן) היו ימי המילואים שבעה ימים, ובימי שלמה (שהקים בית ראשון) ימי החנוכה היו כפולים, י"ד ימים, ובימי עזרא (בית שני) היו ימי המילואים כ"א ימים. במילים אחרות, כל אחד הוסיף על חברו שבעה ימים. אם כן, על פי זה, נוכל לשער מה יהיה בבית שלישי, שנוסיף עוד שבעה ימים ויהיו כ"ח ימי מילואים. אמנם כך היה צריך להיות, אבל חסר משהו בחשבוננו, כיוון שבסופו של דבר המשכן והבתים (הראשון והשני) חרבו. ממילא ימי המילואים שהיו בהסטוריה כאילו לא היו וראוי לעשות פעם נוספת ימי מילואים כנגד אותם ימים שנתבטלו. זאת אומרת: ז' ימים (של המשכן), י"ד ימים (של בית ראשון), כ"א ימים (של בית שני), ועוד כ"ח ימים שצריכים להעשות למקדש השלישי, סך הכל נגיע לשבעים ימי מילואים.
מאה ועשרים ימי חנוכה
שבעים הימים הנ"ל הם חישוב ימי המילואים, אבל צריך להוסיף את ימי החנוכה. הרי בימי משה, אחר שגמר את שבעת ימי המילואים התחילו ימי חנוכת הנשיאים שארכו י"ב ימים. וגם פה היה ראוי שבימי שלמה יהיו 24 ימים של חנוכה (פעמיים י"ב), ובימי עזרא 36 ימים (ג' פעמים י"ב), ולעתיד בבית המקדש השלישי של יחזקאל, צריך היה להיות 48 ימים (ד' פעמים י"ב). כל זה לא נעשה לפי שלא היה זמן מתאים, אבל זה יהיה במקדש השלישי: י"ב יום נגד ימי משה, כ"ד יום נגד ימי שלמה, ול"ו יום נגד ימי עזרא, ומ"ח יום של מקדש העתיד, סך הכל ביחד מאה עשרים ימים. נוסיף ימים אלו שכנגד ימי החנוכה, לשבעים הימים שכנגד ימי המילואים ויחד נקבל מאה ותשעים ימים. והסימן לזכור כמות הימים, שהגאולה תהיה 'לק"ץ הימין' בע"ה.
פר לחטא המקדש
כך מתחילה ההפטרה: "כה אמר ה' בראשון באחד לחודש", כאן מודיע לו עניין חנוכת הבית לעתיד. זה מגיע אחרי פרק מג (פסו' יח') שם אמר לו ששבעת ימי המילואים (בהם יכפר על המזבח) יתחילו מכ"ג באדר וימשיכו עד ר"ח ניסן, כשם שהיה בימי משה שמונת ימים. וכעת ההפטרה פותחת בהוראה מה עליו לעשות מר"ח ניסן עד י"ד ניסן שכאן צריך לכפר על המזבח. על יחזקאל לקחת פר בן בקר לחטא את המקדש. ואז יתחילו ימי החנוכה שימשכו עד שמיני עצרת כנ"ל. יהי רצון שנזכה לביהמ"ק השלישי במהרה בימינו, אכי"ר.
שבת שלום ומבורך,
הרב איתמר לוי.