זמני השבת בקריית שמונה ודבר תורה לשבת מהרב איתמר לוי


בס"ד י אדר תשפ"ו

הדלקת נרות ק"ש: 17:05
צאת השבת ק"ש: 18:09

מלחמת עמלק לדורות | פרשת תצוה "זכור"

בסוף פרשת כי תצא (פרשת "זכור") התורה מצווה ציווי מאוד מוזר: לזכור מה שעשו לנו עמלק ביציאת מצרים, וגם צריך לפתח שנאה תהומית כלפי האומה העמלקית. לכאורה לא מובן מה שונה אומה זו מכל האומות, הרי במשך ההסטוריה רבים קמו עלינו לכלותינו, מה אם כן מייחד אומה זו ברשעותה? על פי דברי האלשיך, המלבי"ם והחיד"א זצ"ל –בפירושם להפטרת השבוע – נוכל להבין סיבת הדבר וכך גם למצוא הקשר בין סיפור סילוק שאול מן המלוכה לסיפור המגילה.

שרו של עמלק

לכל אומה יש שר הממונה על קיומה, ובכדי לנצח את אותה אומה צריך שהשר העליון הממונה על שמירתה יפול תחילה. אמנם באומה העמלקית קשה הדבר פי כמה, שהשר הממונה על קיומה הוא השטן – והוא היצר הרע – בכבודו ובעצמו. כאן הקושי כפול, לפי שכל זמן שישראל חוטאים הם מוסיפים כוח ואומץ ליצר הרע – הוא השטן – הממונה על עמלק. זו הסיבה שבצאת ישראל ממצרים לא יכולנו להביס את האומה העמלקית, לפי שהיינו ברמה רוחנית כה נמוכה: "לא ירא אלקים". ולכן נשאר הציווי על חיסול עמלק לדורות הבאים, לזמן בו יגיע הדור המתוקן וממילא יפול השטן וכך נוכל להשמיד את האומה העמלקית מלמטה. 

מחכים לדור טהור

עכשיו נבין מדוע הקב"ה עיכב ביצוע שלושת הדברים – אותם ציוה לעשות כבר בכניסתנו לארץ: הראשון מינוי המלך, השני להכרית זרעו של עמלק והשלישי בניית בית המקדש. לגבי בניית הבית עוד אפשר להבין הסיבה לעיכוב בנייתו – לפי שהיה עתיד להבנות על ידי דוד ושלמה. אמנם מה שלא מובן מדוע התעכבו עם שני הדברים הראשונים: מדוע לא מינו מלך מיד בכניסתם לארץ ומיד היו פונים לציווי השני של מחיית עמלק? הסיבה לפי שחיכו לדור הראוי, וכפי שאומרים חז"ל שאחרי מות יהושע לא היה דור טהור כדורו של שאול 'כולם צדיקים לא נמצא בהם רק היותם מגלי סוד'. לכן, רק אחרי 350 שנה (כל תקופת השופטים) מונה מלך ישראל הראשון שאול, וצווה על מלאכת מחיית עמלק.

בנימין לפני יהודה

אם נשאל והרי המלכות הובטחה ליהודה, ומדוע שמואל ממליך כעת את שאול שהוא משבט בנימין? אכן זו גם הייתה טענתם של אנשי הבליעל בהמלכת שאול שטענו ששמואל נביא שקר, שהרי המלכות הובטחה לשבט יהודה, וכפי שמתארים הפסוקים (שמואל א י, כז): "ובני בליעל אמרו מה יושיענו זה ויבזוהו ולא הביאו לו מנחה". תשובת האלשיך, נכון שהובטחה המלכות ליהודה, אבל המלך הראשון צריך להכרית זרעו של עמלק כפי שאמרנו, ולזה צריך דווקא את שבט בנימין שהוא מבני בניה של רחל ועתידים עשיו ועמלק היוצא מזרעו ליפול על ידם בלבד. לכן לפני מלוך דוד על ישראל היה צריך שאול למלוך כדי להכרית זכר עמלק.

אל תהי צדיק הרבה

שאול הולך למלחמה ולא הורג את אגג מלך עמלק, וגם את מיטב הצאן משאיר כדי להקריב קורבן לה'. מדוע ראה שאול, בחיר ה', לעשות כן - הרי הוא עובר במזיד על דבר ה'? חז"ל (יומא כב, עם תוספת הסבר של החיד"א) מסבירים ששאול מגיע עד למקום מושבם של עמלק, וכשראו העמלקים שהם בסכנה מיד קבלו עליהם להתגייר. לכן התחיל לדרוש קל וחומר: הרי על הרוג אחד שנמצא מת צריך להביא עגלה ערופה, עכשיו על כל אלו שהתגיירו והפכו להיות יהודים כמה עגלים נצטרך להביא. על דבריו אלו יצאה בת קול מן השמיים ואמרה לו: "אל תהי צדיק הרבה". שאול שומע דברי הבת קול וחושב 'שלא בשמים היא' ו'אין משגיחין בבת קול'. הטעות שלו שהקב"ה נשבע שלא יקבל גרים מהאומה הזו, ובודאי לא במקרה הזה, שהם התגיירו מחמת הפחד ואין אלו גרי אמת. מה גם הקב"ה (שיודע עתידות) שלח אותו להרוג את כולם למרות שידע שהם יתגיירו, בכ"ז נתן הוראה להורגם.

חטאי שאול

חטאו הראשון של שאול היה עוד קודם במלחמה הראשונה של שאול, שבה היה צריך להמתין לשמואל בגלגל שבעת ימים ורק אחרי שיגיע שמואל היה צריך להעלות קורבן העולה, אמנם שאול לא המתין. על זה נענש שאול שאיבד את המלוכה, אבל היה אמור לסיים את הקדנציה כמלך. כשחטא פעם נוספת בסיפור מלחמת עמלק נאמר לו שגם את הקדנציה שלו הוא לא יסיים, ויוחלף על ידי מי שראוי למלכות (ובהמשך הפסוקים חטאו החמור של הריגת נוב עיר הכהנים, באכזריות יתירה, ולא חמל על נשים וטף, ועל זה נגזר עליו שימות בחרב מידה כנגד מידה).

נצח ישראל

שאול, לא מודה בחטאו ומנסה להצדיק מעשיו, ועל זה אומר לו שמואל את הדברים החריפים של איבוד המלוכה. במעמד זה מעביר לו את המסר הכל כך עוצמתי, שהוא למעשה כל סיפור המגילה ויש בו אמירה לנו לדורות: "וגם נצח ישראל לא ישקר". אמנם ממלכת שאול תיפול, אבל נצחיות האומה לא תסור ממקומה, והטובה שהקב"ה הבטיח להביא לעם ישראל, בא תבוא בכל מחיר. גם אם חטאנו, הקב"ה מביא ייסורים לכפר על חטאנו והטובה אינה מאחרת לבוא. כך גם אמר מרדכי לאסתר: "אם החרש תחרישי בעת הזאת ריווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר". הישועה תבוא לעם המיוחד, וכדאי לך שתבוא על ידך בדרך רכה וללא ייסורים. אמנם אם לא תרצי להיות הסיבה להבאתה, דעי לך שהגאולה תבוא "ממקום אחר" והכוונה על ידי ייסורים נוראיים. אשרינו שזכינו להיות חלק מן האומה הנפלאה הזו, האומה שהקב"ה חפץ ביקרה.

שבת שלום ופורים שמח,
הרב איתמר לוי.