זמני השבת בקריית שמונה ודבר תורה לשבת מהרב איתמר לוי

בס"ד יח תשרי תשפ"ו

הדלקת  נרות שבת ק"ש: 17:42
צאת השבת ק"ש: 18:46

מאז יהושע לא היה חג כזה, האומנם? | שבת חול המועד סוכות

ננסה להבין את עניין חג הסוכות דרך פסוקי התנ"ך המדברים על ראשית ימי הבית השני, הלא הם ימי עזרא. בספר נחמיה, בפרק ח', מתואר ספר שקראו בו בימי עזרא ובעקבות כך עשו חג סוכות שלא עשו כמותו מימות יהושע בן נון. ובלשון הכתוב: "וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד". 

והדבר מפליא, האם באמת כך היה? 

רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי אמנם לא עוסק בשאלה זו ישירות, אבל מדבריו יוצא שכן ידעו על חג הסוכות וכן קיימוהו במהלך הדורות, אבל לא כתבו זאת במפורש. לדעתו, יש חידוש חשוב – שראוי לכל לומד תנ"ך לדעת – שהקריטריון מה להכניס לתנ"ך ומה לא, תלוי בהמון: רק מה שהתפרסם בהמון רב, נכנס פנימה. הוא גם מביא דוגמאות נוספות לכך מן התנ"ך.  

היו שתרצו תירוץ אחר, שיש כאן פשוט הגזמה מקראית. אבל זה דחוק לומר כן, ובפרט אם מעיינים בפרק ג' בספר עזרא – שהתרחש כמה עשרות שנים קודם לפרק המדובר – בו הכתוב מתאר את בניית המזבח וחגיגת חג הסוכות ככתוב.

כיוון אחר מדברי רבי יהודה הלוי מופיע בגמרא ששואלת: "אפשר בא דוד ולא עשו סוכות, בא שלמה ולא עשו סוכות, עד שבא עזרא?" הגמרא מתרצת שני תירוצים, ונתעכב על השני שבהם. עולה כאן הקפדה על יהושע בן נון, שלא ביקש מה שביקשו בני דורו של עזרא. הם ביקשו שיתבטל מהם יצר העבודה הזרה, וכך היה. לומדים זאת מכך שבכל מקום שמו של יהושע כתוב עם ה' ויוצר את שם ה', וכאן כתוב "יושע". יש לשים לב שההקפדה היא על יהושע בן נון ולא על משה, למרות שגם בני דורו של משה לא ביקשו זאת, מפני שמשה לא זכה להיכנס לארץ ויהושע כן, ולמרות זכותה של ארץ ישראל - לא ביקש. 

השאלה עדיין קיימת

שאלת הגמרא עדיין מהדהדת בעוצמתה, ואם מעיינים בספרי עזרא ונחמיה, השם 'יהושע' כתוב בלי ה' ("ישוע") לכל אורכם. אם כן צריך הסבר גדול – האם עשו סוכות או לא? והאם ייתכן שדוד ושלמה לא עשו?

נחזור לפרק ח' בספר נחמיה ונוסיף עוד קושיה. מה זה "הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי"?  הרי עברו עשרות שנים מאז השבי (שהרי נמצאים בשנת עשרים לארתחשסתא)?  

חיבור התקופות

נשים לב כי יש כאן מאמץ לחבר אותנו לתחילת הסיפור, הכתוב מנסה לחבר את תקופת עזרא עם תקופתו של יהושע בן נון – שתי תקופות של חזרה לארץ. כפי שבימי יהושע חזרו לארץ אחרי גלות, כך עתה, בימי עזרא, חזרו מגלות בבל. לכן אנו רואים גם ביטויים הלקוחים מימי שלמה, כי יש כאן ניסיון להמשיך את המהלך שלא הצליח אז. בית שני היה כל כך עלוב ודל, עד שעזרא עמד ועשה מעמד קבלת התורה, שהיה ניסיון להפיח רוח גדולה. כל זה משום שכך לא נראית גאולתן של ישראל, הייתה זו עלייה שנדמה היה שאין בה דבר, שהרי רוב החכמים, שמנה וסלתה של יהדות בבל - נשארו שם. מי שכן עלה ניסה לומר בכל דרך שזו גאולה, ושימי יהושע בן נון יחזרו לארץ איתה.

ממד של עצמאות

המלבי"ם אומר שאין הכוונה שלא עשו סוכות, אלא שלא עשו סוכות מיוחדות, ציבוריות. אם נשים לב, במשך כל הגלויות האחרונות בני ישראל לא בנו סוכות ציבוריות כפי שבונים היום. יש בכך ממד של עצמאות, וזהו חידושו של המלבי"ם, כשעולים לארץ ישראל ושוררת תחושה של שיבת ציון, עולים ובונים סוכה באין מפריע. 

סוכות המלחמה של כיבוש הארץ

מעבר לכך, אומר בעל ה"רוקח", ישנו חג לכבוד מתן תורה – חג השבועות. יש גם חג לכבוד עם ישראל – חג הפסח, בו יצאנו ממצרים. האם אין חג לכבודה של ארץ ישראל? 

והוא משיב, כי הסוכות המדוברות בתורה הן סוכות מלחמה, שבנו בני ישראל בשנתם הארבעים במדבר, רגע לפני הכניסה לארץ. הוא למד זאת מהכתוב בשמואל ב', בו דוד מנסה לשדל את אוריה לרדת אל ביתו בזמן המלחמה ואוריה מסרב ואומר שלא ייתכן שהעם נמצא בשטח, בסוכות מלחמה – והוא ילך לביתו.  מכאן למד ה"רוקח" שהסוכות המדוברות כאן הן סוכות מלחמה. 

חג של ארץ ישראל

כידוע בשם הגר"א, יש שתי מצוות שהאדם מקיים בכל גופו: מצוות ישיבת ארץ ישראל ומצוות ישיבת הסוכה. חג הסוכות, אם כן, הוא חג כיבושה של ארץ ישראל. לכן מובן מדוע הפסוקים אומרים שלא נעשו סוכות כאלה מימי יהושע בן נון, כי הסוכות מבטאות את חזרת היהודים ליישב את ארץ ישראל, דבר שלא נעשה מימי יהושע בן נון. אלו סוכות המלחמה, כפי שמתארים הפסוקים בספר נחמיה: בניית החומה נשלמה בכ"ה באלול, יום בריאת העולם. מרגע שסיימו לבנות את החומה, התכנסו כולם בתוך חמישה ימים והעמידו משמרות ליד הבתים והחומה, הכל תוך כדי אווירת מלחמה. כולם עושים סוכות ברחובות, זה באמת מקביל. 

אם כן, כמובן שהיו סוכות כפי שמתואר בפרק ג' בספר עזרא, אבל מה שלא עשו כן בני ישראל מימי יהושע בן נון – הם לא חגגו את חג הסוכות באווירה כזאת. אווירה שהזדמנה פעם נוספת בהיסטוריה שלנו, במלחמת יום הכיפורים, כאשר הסוכות נבנו ללא הגברים שהיו במלחמה. הם חזרו לחג במדים ובציפייה להקפצה בכל רגע, בדומה למתואר בכתוב. זוהי מהות חג הסוכות, עניינה של ארץ ישראל.

שבת שלום ומועדים לשמחה,
הרב איתמר לוי.