דבר הרב איתמר לוי ליום כיפור התשפ"ו

בס"ד ט תשרי תשפ"ו

הדלקת נרות החג ק"ש: 17:54
צאת החג ק"ש: 18:58

מהו הצום הראוי? | הפטרת יום כיפור

ההפטרה הנקראת ביום כיפור היא מתוך הנביא ישעיהו, והדברים נראה כאילו נכתבו אלינו היום. בפתח דברי הנביא עולות השאלות מהו הצום הראוי וכיצד נכון לקיים את ימי הצומות. אנו רגילים לפרש את המושג "צום" כיום שאין אוכלים בו, אבל משמעותו במקרא אינה כה מוחלטת. בתורה הוא אינו מופיע, ובדברי הנביאים יום צום הוא יום של עצירה, התכנסות ומיעוט פעילות. 
ביום זה התאספו אנשים על מנת לבכות על צרה הבאה על הציבור, להתעורר ולטכס עצה. כמו שרואים אצל ירמיהו שקרא צום כאשר נבוכדנצר התקרב לירושלים: "וַיְהִי בַשָּׁנָה הַחֲמִשִׁית לִיהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בַּחֹדֶשׁ הַתְּשִׁעִי קָרְאוּ צוֹם לִפְנֵי ה' כָּל הָעָם בִּירוּשָׁלִָם וְכָל הָעָם הַבָּאִים מֵעָרֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלִָם".  משמעותה המקורית של קריאת צום הייתה אפוא קביעת יום לכינוס הציבור תוך עינוי נפשם, לדיון, למחאה או לזעקה, שלא היו קשורים בהכרח להימנעות מאכילה, ועל כל פנים לא היא הייתה נושאו המרכזי של הצום. 

הפטרת יום כיפור:

הנביא ישעיהו מסתייג ממחוות של יראת שמים שאינן כרוכות בשינוי בנפשותיהם של הצמים ובהתנהגותם החברתית. רק אם הצמים ישנו את יחסם לסובלים ויטו כתף לזולתם, תתקבל תעניתם. מתוך דבריו עולה תמונתה של חברה הנוטה מדרך הטוב והישר.
הנביא נקרא להגיד בקול דברים שאינם נעימים לאוזן: כלפי חוץ אתם נראים צדיקים, ואחת השאלות שמטרידה אתכם היא – "לָמָּה צַּמְנוּ וְלֹא רָאִיתָ עִנִּינוּ נַפְשֵׁנוּ וְלֹא תֵדָע?"  ותשובת הנביא – אתם מתעסקים בעסקיכם הרגילים במקום לקדש את היום הזה לתיקון, אתם ממשיכים לצער את מי שאתם רגילים לצער. אמנם אתם צמים ואף מתאספים יחד, אבל לא מתחולל בכם שינוי פנימי. על כך תמה הנביא בשם השם יתברך: "הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ?"  – האם מטרת הצום להיות יום של סבל לחינם?! איני זקוק למחוות חיצוניות של כיפוף הראש המלווה את הצום, כביטוי לענווה או לסימן אבל. 

מהי מטרת הצום?

הנביא מציב שתי מטרות: "הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ" , הראשונה – לנסות להביא צדק לעולם. שחררו את המשועבדים, ואת העול שאתם מעמיסים על האנשים, תבטלו לחלוטין. והשנייה – לכלול עזרה לסובלים, לפרוס לרעב לחמך, לתת מחסה לעניים ומרודים, לא לנטוש את קרוביך הנזקקים, לדאוג לרווחתם, ובקיצור לזון עניים ולזקוף קומת הרצוצים. אם כך תקיימו את הצומות, אור יופיע מתוך החושך, כמו אור השחר שחותך את השמים עם בוקר. מעשי הצדק יקבלו את פניכם בכל אשר תלכו, ותהיו מצליחים, מכובדים ומוגנים.
כדי לחולל תיקון משמעותי יש לבער לא את האכילה, אלא התנהגויות כגון אלה. ואם תעשו את המעשים הנכונים הללו, הקב"ה ינחה אתכם תמיד, ותזכו לאור צח. כפי שהסרת מן הרצוצים את כבליהם כך יוסרו ממך כבליך, ותהיה כמעיין שאינו פוסק. אז תוכל להטיב לעולם כולו. תקנו את העוולות, אומר הנביא. עליכם לגדור פרצות בגדר, כאלה שהוזנחו זמן רב, תשיבו דרכים שוממות להיות מיושבות, אל תשבו בחוסר מעש, תפעלו ותקדמו עניינים.
לאחר הדרישה לתיקון חברתי, עובר הנביא לעניין אחר: ישעיהו קורא לעם להיזהר גם בקדושת יום השבת, שאף הוא יום עצירה וכינוס, ועל כן מתקשר לנושא זה. עלינו להימנע מללכת מחוץ לתחום מקום השביתה ביום שבת, ולא רק לשבות ממלאכה, אלא להכריז על השבת "עונג" וליום השבת לקרוא "מכובד". עליך לקדש את היום המקודש להשם, כפי שכתוב בתורה. ואיך? תימנע מלעסוק בו בענייני חול, וכן הימנע מלתכנן תכניות ולדבר עליהן ביום שבת. אם כך תעשה, מבטיח הנביא, תהיה מרומם ותמשול בעולם ודבר לא יעמוד לפניך. תקבל את ברכת יעקב על גודלה ומרחביה. "כִּי פִּי ה' דִּבֵּר" – זוהי תשובתו והדרכתו של הנביא ישעיהו. 
ומהמסר החזק של התלמיד, נחזור לדברי הנביא הושע, רבו של ישעיהו, שגם דבריו נבחרו להביא מסר לימים אלו. הושע חותם את רצף הפטרות הנחמה שקראנו בשבתות האחרונות. 

מדוע דווקא הוא נבחר להיות נביא התשובה?

הנביא אומר "אַשּׁוּר לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ עַל סוּס לֹא נִרְכָּב"  – אפשר לומר שזהו למעשה כל ספר הושע בפסוק אחד. הנביא הושע שפנה לממלכת הצפון, דיבר על התקופה בה עם ישראל יצר קשרים דיפלומטים עם מצרים, וביטלם ברגע אחד, כאשר עלה עליהם המלך האשורי. 
הנביא מבקש מעם ישראל לשוב בתשובה אמיתית, ולא כפי שהם עושים תשובה בלית ברירה – פונים אל ה' רק כשיש צרות – ובשעה שטוב להם מחזיקים טובה לאומות העולם ולא מבינים שמאת ה' הייתה זאת. לא כן, יש לפנות אל ה' בטוב וגם ברע, להבין ש"אַשּׁוּר לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ", רק ה' יתברך יושיענו. 
צריך לפנות אל ה' יתברך לא רק בשעת צרה וצוקה, אלא גם בשעת ההרווחה. זהו האתגר של התשובה המצופה מאיתנו וזהו הקו של הנביא הושע שמלמדנו דרך זו, ומה שמכתיר אותו להיות נביא התשובה. בדבריו הנפלאים הוא אומר: "אֶפְרַיִם מַה לִּי עוֹד לָעֲצַבִּים, אֲנִי עָנִיתִי וַאֲשׁוּרֵנוּ, אֲנִי כִּבְרוֹשׁ רַעֲנָן מִמֶּנִּי פֶּרְיְךָ נִמְצָא"  – אני כברוש ארוך, שיש לו צל אך חסרונו הוא בחוסר פירות. אבל, אומר הקב"ה, אני אהיה כברוש וגם אתן פירות, אתן לכם הכל - רק תדבקו בי. אם נקשיב לדברי הנביאים, נשיג תיקון אמיתי ושלם מיום הכיפורים.

גמר חתימה טובה,
הרב איתמר לוי.