זמני השבת בקריית שמונה ודברי תורה לשבת מהרב איתמר לוי

בס"ד ה' אלול תשפ"ה 

הדלקת נרות ק"ש: 18:39
צאת השבת ק"ש: 19:43

פרשת המלך | פרשת שופטים

פרשתנו מבררת מה הם ארבעת מוסדות השלטון בישראל, ומגדירה את תפקידו של כל אחד מהם. הראשון הוא השופט, שתפקידו לשפוט את העם. אחריו המלך, שתפקידו להילחם את מלחמותיהם, אחריהם הכוהנים והלווים שתפקידם ללמד תורה לעם ישראל, והרביעי הוא הנביא, שתפקידו להביא לעם את דבר ה' ולהחזירם למוטב כשצריך. יש מה להרחיב על כל אחד מהם, ובמאמר זה נרחיב על מוסד אחד מן הארבעה, והוא עניין המלוכה בישראל.

חטא או מצווה?

הראשונים התקשו מאד בדבר זה, שהרי מפשט הפסוקים בפרשתנו, וכן על פי חז"ל, אחת מן המצוות שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ היא להמליך עליהם מלך. אם כן מדוע בימי יהושע לא המליכו מלך, וכן במשך כל תקופת השופטים, למעלה משלוש מאות וחמישים שנה לאחר שכבר ישבו בארץ, לא המליכו עליהם מלך? וכשעם ישראל ביקש סוף סוף מלך, בימי שמואל, כעס שמואל על העם, ואמר: "דְעוּ וּרְאוּ כִּי רָעַתְכֶם רַבָּה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם בְּעֵינֵי ה' לִשְׁאוֹל לָכֶם מֶלֶךְ". מה היה חטאם בבקשה זו, לכאורה הם ביקשו לקיים את מצוות התורה כפי שהיו צריכים לעשות כבר מזמן?!

ארבע דעות

בשאלה סבוכה זו ישנן ארבע דעות. הראשונה - דעת הספרי, שישראל בקשו מלך שיעבידם עבודה זרה כפי שרואים בבקשתם בימי שמואל: "וְהָיִינוּ גַם אֲנַחְנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם". השנייה היא דעת הרמב"ם, ששאלו את המלך לא בגלל רצונם לקיים את המצווה, אלא שמאסו בהנהגת שמואל ורצו מישהו אחר. השלישית היא דעת הרמב"ן, שחטאו במה שבקשו את המלך באותו זמן, בתקופת שמואל שהיה שופט ונביא, והייתה בכך פגיעה בכבודו של שמואל וממילא בה' יתברך. הרביעית היא דעת הר"ן, שחטאם היה הבקשה שהמלך ימלא גם את תפקיד השופט. הרי תפקיד השופט לשפוט ותפקיד המלך להילחם מלחמות, וכאן בקשו שהמלך ישפוט אותם.

הקושיה 

האברבנאל מקשה על כל אחת מן הדעות שהבאנו מספר קושיות, וקושייתו העצומה, שהיא אכן קשה בהתייחס לכל אחת מהשיטות שהוזכרו, היא השאלה שבה פתחנו את דברנו, וטרם קיבלה מענה: אם אכן יש עניין ומצווה מן התורה בהמלכת המלך, מדוע עד כה יהושע וכל 16 השופטים שעמדו אחריו, לא קיימו את המצווה החשובה הזו?

המלך אינו הכרחי

בכדי לענות על שאלה זו יש לברר עד כמה המלך הוא מהותי וחשוב בענייני ניהול המדינה. למען האמת, המלך אינו הכרחי ואפשר בלתו, כפי שנבאר. הרי את תפקידיו יכולים לעשות השופטים, המתחלפים אחת לכמה שנים. אדרבה, כשיש שופט, שיודע שימיו ספורים והוא עתיד להתחלף, יש בו פחד שיעשו עימו משפט אחרי החלפתו, או שירצה להשאיר טעם טוב, וכך בזמן כהונתו ילך בדרך הישר. לעומתו, המלך שמעביר את המלכות לבניו וזו ירושה לו לדורות, סמוך ובטוח בעצמו וכך יכול להרשיע, כפי שאכן קרה לא פעם.

תפקידי המלך

עניין זה, שהמלך אינו הכרחי, נכון אצל אומות העולם ובוודאי אצל עם ישראל. הרי תפקידי המלך הם שלושה: הראשון, להילחם מלחמות אומתו. השני, לסדר חוקים ומוסר. והשלישי, להעניש את העוברים על החוקים. העונש יכול להיות אפילו דבר שאינו על פי הכתוב בתורה וזהו כוחו של המלך, כדי לקיים את המדינה. אם כן, אצל עם ישראל שלושת התפקידים הללו מתבצעים גם בלי המלך: הראשון, ישראל נושע בה' שהוא נלחם מלחמותינו. השני, סידור החוקים והמוסר ניתן לנו על ידי משה בתורה, השלישי, לבית דין יש כוח לענוש שלא מן הדין, ואם כן אפשר להסתדר ללא מלך.

"ה' מלכנו"

זו הסיבה שבני ישראל לא נזקקו למלך עד כה, שהרי ה' מלך עליהם. זו גם הייתה תוכניתו של הקב"ה שאמר: "ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד". וכן אומר הנביא ישעיהו: "כִּי ה' שֹׁפְטֵנוּ ה' מְחֹקְקֵנוּ ה' מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ". בדברי הנביא רואים שה' הוא זה שמבצע את שלושת תפקידי המלך. בעניין המשפט אמר: "ה' שופטינו", בעניין סידור החוקים והמוסר אמר: "ה' מחוקקנו", ובענייני המלחמות אמר: "ה' מלכנו והוא יושיענו".

כישלון במציאות

במבט לאחור, ניתן לראות עד כמה המלכים בעם ישראל הביאו צרות לאומתנו. הרי מלכי ישראל - רובם ככולם - היו רשעים. ומלכי יהודה, שהיו אמנם צדיקים יותר, גם בהם היו רשעים מוחלטים שבסופו של דבר גרמו לחורבן הבית ולגלות עם ישראל. לעומתם, בתקופה שקדמה לימי המלכים - ימי השופטים - כל השופטים היו יראי אלוקים ולא היה מי שנטה לבבו מאחרי ה' לעבוד אלוהים אחרים.

רשות ולא חובה

כעת ניגש לתשובה. נדקדק בפסוקי פרשתנו ונראה, שה' יתברך אינו מצווה עלינו לשים מלך. כידוע, תפקיד המלך להילחם מלחמות, וכאן התורה מתארת מה יקרה בכניסתם לארץ: עם ישראל יבוא לארץ וירשנה על ידי מלחמות, כפי שהיה, ורק אחר כך יבקש מלך. בני ישראל יבקשו מלך כדי להיות שווים לאומות, למרות שאין להם צורך במלך, שהרי הבקשה תבוא לאחר הכיבוש. כמובן יש בבקשה זו כפיות טובה, ועל זה היה כעס ה' בימי שמואל. לסיכום, אין מצווה לשים מלך, אבל אם בכל זאת ממליכים מלך, יש ציווי כיצד למנותו. כדוגמת 'אשת יפת תואר' שאין מצווה לקחתה לאישה, אבל 'דיברה תורה כנגד יצר הרע', ובשעת מלחמה מותר לאדם לבעול וגם להשאיר אותה לו לאישה, על ידי שיקחנה לביתו ויגייר אותה. שבת שלום ומבורך.