זמני השבת בקריית שמונה ודברי תורה לשבת מהרב איתמר לוי
בס"ד יד מנחם אב תשפ"ה
הדלקת נרות ק"ש: 19:03
צאת השבת ק"ש: 20:09
ביראה ובאהבה | פרשת ואתחנן
ישנן שתי דרכים בעבודת ה': יראה ואהבה. ננסה להסביר כיצד ניתן להיות גם ירא שמים וגם אוהב את ה' יתברך, על פי פירושו הנפלא של המלבי"ם.
יראת הרוממות
מתחילת הספר ועד פרק ו' יש כעין הקדמה ארוכה, ובפרשה הנוכחית משה רבינו עובר לדבר בעניין העיקרי של ספר דברים: "וְזֹאת הַמִּצְוָה": כל המצוות שאומר מכאן ואילך תכליתן היא: "לְמַעַן תִּירָא אֶת ה'". אל תעשה את המצוות על מנת לקבל שכר אלא להיות ירא מפניו, ותכלית האדם שהוא ירא שמיים אמיתי: "לִשְׁמֹר אֶת כָּל חֻקֹּתָיו וּמִצְוֺתָיו". הקב"ה חפץ שאדם יגיע ליראה כזו שמתוך שיכיר רוממות ה' יתברך, ירוץ לקיים כל מצוותיו. אדם אינו צריך לצפות לקבל שכר על מצווה שעשה, חז"ל אומרים ש'שכר מצוה - מצוה' שהרי מצוה גוררת מצוה, וזה השכר, שעל ידי שעשה מצוה, יעשה עוד מצוה אחרת, וכך קונה לעצמו מדרגת יראת הרוממות שהיא גבוהה מיראת העונש.
תכלית השכר והעונש
לפי זה יש לשאול - הרי התורה מבטיחה שכר טוב בעולם הזה, ואם אין עניין לעבוד את ה' על מנת לקבל שכר, מדוע נכתבו הבטחות אלו? את התשובה נביא בדרך משל לאדם שהבטיח לבנו הקטן מיני מתיקה אם ילמד ויחכם. כשהילד יגדל, אין ספק שיבין שהשכר העיקרי הוא שגדל והחכים, וההבטחות שהבטיח לו אביו נועדו לעודד את הילד הקטן שלא הבין את מעלת הלימוד. דומה הדבר להבטחות שמבטיחה התורה לאדם שמקיים את מצוותיה.
אריכות ימים
ישנה מטרה נוספת לאזכור השכר כבר בעולם הזה, כפי שאומרים הפסוקים: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים" ו"לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם". יש כאן הבטחה לאריכות ימים, שסיבתה היא - היכולת להוסיף בעבודת ה' ולקיים עוד מצוות. כך אומר משה גם כאן: "לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ" ואז, על ידי שתאריך ימים: "וְשָׁמַעְתָּ יִשְׂרָאֵל וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת". על ידי לימוד התורה וקיום מצוותיה, תאריך ימים ויהיה לך עושר ושלוה, וכך תוכל להוסיף אומץ בתורה ובמצוות.
הקב"ה מיטיב עמנו
נעמיק יותר ונאמר כך, הקב"ה טוב ומטיב ורוצה להיטיב עם האדם, ולכן ציווה אותנו בקיום המצוות, כדי שיוכל לתת לנו שכר על קיומן. האדם יכול לקיים מצוות אפילו על מנת לקבל שכר, אבל עליו להבין שאין זה העיקר, העיקר הוא לעשות נחת רוח לקב"ה בעצם קיום המצוות, ועל הדרך, הקב"ה שכל כך רוצה להיטיב עמנו – מביא גם שכר טוב להולך בדרכיו.
אחדותו יתברך
אחרי שהסביר שתכלית עשיית המצוות היא להגיע ליראת ה', הציג משה בפני בני ישראל את המדרגה הבאה, אהבת ה'. אהבה גדולה מיראה, אבל כפי שאמרנו אנו זקוקים לשתיהן, והיראה מביאה לאהבה. כיצד יתכן? היראה והאהבה יכולות לשכון יחד רק כאשר אנו מאמינים באחדותו יתברך. אנשי הזמן העתיק היו מאמינים שקיימים כמה אלים, חלקם פועלים טוב וחלקם פועלים רע. לכן היו יראים מהאלים שפועלים רע, ואוהבים את האלים שפועלים טוב, וממילא היה מקום לאהוב את ה' ולהיות ירא מכוחות אחרים הפועלים במציאות. אולם, זכינו וקיבלנו תורה, והבנו שיש א-ל אחד במציאות והוא פועל רק טוב, וגם מה שנראה רע הוא טוב. כפי שנאמר בבריאת העולם: "וַיַּרְא אֱ-לֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד".
ייחוד שמו בגלות
לימוד זה מביא אותנו להבנה שגם היראה וגם האהבה צריכות להיות כלפי ה', שהרי הוא אותו אחד. וכפי שאמר משה: "ה' אלוקינו". "ה'" הוא מידת הרחמים, ו"אלוקינו" הוא מידת הדין כידוע, ושניהם – "ה'" ו"אלוקינו" – "ה' אחד", זהו אותו א-ל יחיד ומיוחד. קשה מאוד לייחד את ה' בזמן גלותנו, עת גלתה שכינה מביננו. כל אחד באופן אישי נדרש להגיע למצב שבו הוא רוצה למסור נפשו. והכוונה היא, שעלינו לתת מקום לנשמתנו – ה' יתברך שמתגלה דרך כל יהודי – להתגלות בגופנו, מה שלא קורה כעת. רבי עקיבא היה מצטער על קיום פסוק זה כל ימיו, משמע שיש קושי גדול להגיע למעלה זו.
אחדות מביאה אהבה
כאשר נבין שמה' יתברך יוצא רק טוב, וגם הרע אינו רע באמת, אלא טוב גמור שעושה עמנו, ממילא נגיע לאהבת ה'. לכן פסוק הבא אחרי ייחוד ה' הוא: "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱ-לֹהֶיךָ". עם הבנה זו, אפשר לאהוב את ה' אפילו אם הוא נוטל את נפשך ואת ממונך. בדומה לכך, רופא המטפל בחולה צריך לפעמים לחתוך את אחד מאיבריו כדי שהמחלה לא תתפשט בכל גופו. כך גם הקב"ה עושה עמנו. ככל שיגדלו הצרות והרעות הבאות על אדם מלמעלה, יבין שכנראה הוא חולה מסוכן מאוד, וכך ה' יתברך מרפא אותו כדי שיוכל להמשיך לחיות בעולם הזה, או לתקן אותו לעולם הבא.
מחשבה, דיבור ומעשה
אהבת ה' צריכה להיות במחשבה, בדיבור ובמעשה. על המחשבה נאמר: "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה... עַל לְבָבֶךָ" שיהיה חרות על הלב אהבת ה'. על הדיבור נאמר: "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם" שתלמד ותדבר עם בניך אהבת ה'. ועל המעשה נאמר: "וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ" שכל קניינך ורכושך יהיה משועבד לאהבת ה' יתברך.
לעתיד לבוא
על ידי המלכת ה' על עצמנו, כל אחד לפי דרגתו, נוכל להגיע לשלב הבא, עליו מדבר הנביא ישעיהו: "וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד". רק לעתיד לבוא נגיע למציאות שהשם המיוחד – הוי"ה בלי אלוקים – יופיע לעיני כל. כפי שאומר רש"י: "ה'" שהוא "אלוקינו" בלבד כעת, עתיד להיות "ה' אחד" בפי כל האומות. שבת שלום ומבורך.