זמני השבת בקריית שמונה ודברי תורה לשבת מהרב איתמר לוי

בס"ד כג סיון תשפ"ה

הדלקת נרות ק"ש: 19:22
צאת השבת ק"ש: 20:33

"עם כלביא" | דברים בענייני גאולתנו והקשר לפרשת שלח

אנו נמצאים בימים היסטוריים, התגשמות חזון הנביאים לנגד עינינו, ובזמנים אלו כדאי להזכיר לעצמינו את דברי הנביאים, הנוגעים לימינו.

הנביא זכריה בסוף ספרו מתאר את יום הגאולה הנכסף. יום השם העתידי מוצג אצל הנביאים כ'גדול ונורא' כפי שמכנהו יואל (ב,יא) "כִּי גָדוֹל יוֹם יְקֹוָק וְנוֹרָא מְאֹד וּמִי יְכִילֶנּוּ". או "חֹשֶׁךְ וְלֹא אוֹר" כפי שהוא מכונה אצל הנביא עמוס (ה,יח). 

וכן הנביא זכריה מתאר זעזועים שיהיו לקראת הגאולה, ומתאר את המלחמה האחרונה והשינויים שיבואו בעקבותיה ויהיו אבדות ושינויים קוסמיים, ובסופו של דבר אומות העולם יכירו במלכות השם, שזה למעשה עניין הגאולה. 

ברצוני להתעכב על שני פסוקים תמוהים לכאורה, אבל עם מעט התבוננות נראים כמי שדברו לימינו ממש. 

יום שהוא לא יום ולא לילה
הנביא זכריה מתאר את היום הזה, יום הגאולה, לו אנו מצפים (יד,ו-ז): "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא לֹא יִהְיֶה אוֹר יְקָרוֹת וְקִפָּאוֹן" זה לא יהיה אור נעים לעיני הבריות, אבל גם לא יהיה אור שאינו נעים. זה יהיה אור שלא מוכר כעת. וממשיך הנביא לתאר: "וְהָיָה יוֹם אֶחָד יום הגאולה הוּא יִוָּדַע לַיקֹוָק אחר שיגיע היום הזה כולם ידעו שהוא יום השם. אותו יום לא יהיה לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה אלא יהיה מעורב משניהם וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר" כאשר אותו יום יערב, תסתיים תקופת ביניים שהנביא מתאר, אז יופיע האור השלם ולא יהיה חושך כלל. 

איזה מן יום הוא זה, שהוא "לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה"?! וגם ההמשך "לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר" לא ברור, הרי בדרך הטבע החושך מתחיל לשרור לעת ערב?

הימים שקודם ימי משיחנו
רש"י מפרש 'לא אור נוגה כאור של עולם הבא.. ולא לילה ולא עת צרה כצרת שיעבוד גליות'. בעצם רש"י מלמדנו שהנביא מדבר על תקופה שלא תהיה בה שעבוד גלויות, אך עדיין לא יום – טרם נזכה למציאות השלימה. ורש"י מוסיף שזה יקרה בימים 'שמקודם שימי משיחנו יהיו ואין בהם שיעבוד'.

רוח גבורה להילחם 
על פי פירוש רש"י הימים שלנו הם כאלה, ימים של כמעט עצמאות מדינית וצבאית, ימים של קבלת החלטות גורליות מצד המנהיגים שלנו, ללא חת ומורא. התוספות במסכת בבא מציעא (קו.) מגדירים שאדם ש"מקבל רוח גבורה ודעת להלחם" – זהו נס ממרומים. והיו שהשוו את הזמנים שלנו לימי בן גוריון, כפי שהיה כאן בהכרזת המדינה מול כל התחזיות הנוראיות. כך בימינו הקב"ה נותן רוח גבורה לראש ממשלתנו לקבל החלטה ולעלות שלב במלחמת התקומה שלנו.
 
רוח אחרת של כלב 
התורה בפרשתנו מכנה את כלב בביטוי המיוחד "עבדי" ביטוי לו זכו עוד חמישה אנשים בתנ"ך (אברהם, משה, יהושע, איוב ודוד), והוא נקרא כך "עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ". אותה רוח אחרת של כלב היא הרצון לכבוש את הארץ למרות החשבונות המושמעים כנגד: 'לא פופולארי', 'בעיה דמוגרפית', 'העם לא איתנו', 'כל הגדולים אמרו שזה לא בסדר'. ועוד טענות שהמכנה המשותף להן הוא המשפט הבא: 'ארץ ישראל זה מאוד חשוב, אבל צריך לבדוק אם אנחנו לא פוגעים בעם ישראל'. יש כאן ניסיון להפריד בין העם לבין הארץ, וכמובן שזהו ביטוי של חולשת והחלשת האמונה. ארץ ישראל זה עם ישראל, ואין להפריד בניהם. 

כל זה נלמד מפרשתנו.

הפרשה מתארת עשרה מגדולי האומה שעמדו מול שנים, רוב הגדולים דיברו סרה "וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה" (תהילים קו,כד). למרות זאת ההלכה נפסקה כמו המיעוט השפוי, כי שם נמצאת "רוח אחרת". 

מהי אותה "רוח אחרת"?

נלמד מהיסטוריית התנ"ך מימי השופטים, ימי יפתח הגלעדי. שעם כל קלותו וריקנותו כפי שתיארוהו חז"ל (ראש השנה כה.), זכה לרוח השם ששורה עליו בעת מלחמתו מול מלך בני עמון. הסיבה לכך שיפתח היה מחובר לשורשיו, כפי שאנו רואים בדבריו האמיצים הנאמרים אל מול מלך בני עמון, טרם יציאתו לקרב. 
יפתח טוען ארבע טענות ושלוש האחרונות רלוונטיות לנו: א. ישראל לא יזם מלחמה אלא האמורי זה שתקף. ב. הקב"ה כבש את הארץ ונתנה לנו. ג. יש לנו חזקה של שלוש מאות שנה על השטח. 
בעקבות הטענות הללו והעמידה האיתנה של יפתח, הוא זוכה לרוח השם שמתבטאת באומץ העילאי לצאת למלחמה, והוא נוחל הצלחה אדירה. 

כך ראינו בעינינו בתקופה האחרונה ובימים אלו בפרט, עם עמידתו האיתנה של ראש ממשלתנו מר בנימין נתניהו, אל מול ראש הנחש, נשיא איראן ושליחיו. למרות כל הלחצים מבית ומחוץ.

אין ספק שראש הממשלה זוכה לכך בזכות החיבור העמוק שלו לשורשי אומתנו, ואנחנו רואים זאת עם ההכנות לקראת המלחמה, עם ההליכה לכותל, עם ריבוי התפילות ואזכור שם שמיים השגור על לשונו תמיד, ועם בחירת השם למלחמה הזאת "עם כלביא". בנוסף, הוא גם סוחף אחריו את הציבור לכיוון הזה. דבר זה מזמין את "רוח השם" שהיא הנותנת עוצמה וגבורה לקבל החלטות גורליות לעתיד אומתנו.

שבת שלום ומבורך,

הרב איתמר לוי.