זמני השבת בקריית שמונה ודברי תורה לשבת מהרב איתמר לוי

בס"ד י"א אייר תשפ"ה

הדלקת נרות ק"ש: 18:58
צאת השבת ק"ש: 20:07

אייר חודש הרפואה, למה? | עניינו של פסח שני | פרשת "אחרי" "קדושים"

חודש אייר נקרא בתורה "זיו" שפירושו 'יופי', כי עונת הפריחה ויופי הפרחים נראים אז בארץ. בחודש זה התחיל שלמה המלך לבנות את בית המקדש: "בְּחֹדֶשׁ זִו הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן הַבַּיִת לַיקֹוָק". אחר כך בימי גלות בבל, כונה חודש זה בשם היותר מפורסם לנו – "אייר". כפי שאנו מוצאים את שאר שמות החודשים, שנקראו בשמות המוכרים לנו כיום, רק מימי עולי בית שני. לפני כן החודשים כונו במספרים בלבד, למשל חודש ניסן לא מופיע בתורה בשם זה, והוא מוזכר כ"חודש הראשון", כנ"ל אייר מוזכר "כחודש השני", סיון מוזכר כ"חודש השלישי" וכן על זה הדרך.

דורשי רשומות דרשו את ראשי התיבות של החודש שלנו – " אֲ נִי יְ קֹוָק רֹ פְאֶךָ". כולם מכירים דרשה זו שהיא למעשה פסוק בפרשת בשלח, ובאותו פסוק גם נמצא ההסבר לרפואה שאנו צריכים: "כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יְקֹוָק רֹפְאֶךָ". אנו צריכים רפואה למה שהיה במצרים, שם עבודת השם הייתה לוקה בחסר, בחודש אייר קבלנו רפואה לגאולת מצרים, כפי שנסביר בדברים שלפניכם. על פי דברים נפלאים ששמעתי מהרב אורי עמוס שרקי שליט"א.

חג שצומח מלמטה
הדברים שאציע לפניכם מסבירים מהותית את עניינו של חג "פסח שני" שיחול השבוע, זהו חג שלא מופיע ברשימת החגים המופיעה בפרשת אמור (שנקרא בשבוע הבא), כיוון שעוד לא היה חג כזה מבחינה כרונולוגית. לפי המתואר בפסוקים, רק בהמשך בפרשת בהעלותך החג הזה 'נולד', והוא צמח על ידי בקשת העם מלמטה.

אביא כאן את השתלשלות העניינים כפי שהתורה מתארת (במדבר ט,ו-יב):

"וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא: וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת קָרְבַּן יְקֹוָק בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".

לפי חז"ל האנשים האלה היו טמאים לפי שנשאו את ארונו של יוסף במדבר, והיו מנועים הלכתית לעשות את חג הפסח, ולכן ביקשו לעשות חג פסח שני. יש כאן דבר מהפכני שהרי היכן מצאנו דבר כזה; שמישהו מבקש לעשות חג כיפור נוסף כי הוא פספס את חג הכיפורים הראשון.

משה לא יודע מה להשיב וממתין לתשובת השם: "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֹשֶׁה עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה מַה יְצַוֶּה יְקֹוָק לָכֶם". והתשובה חיובית, לכן משה מצווה אותם לעשות פסח שני: "וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם וְעָשָׂה פֶסַח לַיקֹוָק: בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ: לֹא יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ בוֹ כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ".

בעצם, יש כאן חג שצומח על ידי תביעה של הציבור מלמטה והוא נקבע לחודש אייר. זו הרפואה לגאולת מצרים שהזכרנו בתחילת דברנו – בגאולת מצרים הכל נעשה על ידי הקב"ה בלי התערבות האדם, הקב"ה היכה את המצרים במצריים, הקב"ה קרע לנו את הים, הקב"ה עשה הכל. גאולה כזאת היא גאולה חסרה, והיא מתאימה לעם ישראל בזמנים מסוימים בלבד, בזמן שאנו עייפים ורצוצים, או אפילו חוטאים, וממילא שם אנו זקוקים לקביים כדי שנוכל ללכת. כך המשיל הרב קוק זצ"ל את הניסים שעושה הקב"ה לנו, כאדם שנשען על קביים. כשעם ישראל יכול ללכת לבד הוא זורק את הקביים, אין צורך כעת בניסים, אנו ראויים מצד מעשינו.

נוסיף עוד משהו מעניין וחשוב להשלים דברנו.

נתבונן במעגל חודשי השנה ונשים לב שתמיד חודש אחד חסר שיש בו 29 ימים, והחודש שאחריו מלא יש בו 30 ימים. כך הסדר בעשרה חודשים (חוץ מחשון וכסלו שמשתנים, ואין בהם משהו קבוע). הרב קוק זצ"ל נתן סימן מדהים לזכור מהם אותם החודשים המלאים, וממילא כך נזכור מהם החודשים החסרים. וגם נבין משהו על חודש אייר.

חודש מלא נקרא בלשון חז"ל "חודש מעובר" לפי שאנו מבקשים להשאיר את החודש הזה אתנו עוד קצת ולכן מעברים את החודש בתוספת יום, כאישה עוברה שעוברה מצוי בתוך מעיה.

המעניין לראות שהחודשים המעוברים הם: ניסן, סיון, אב, תשרי ושבט. בכל חמשת החודשים הללו יש משהו מאורע חשוב ומשמעותי, כזה שגורם לנו לרצות להשאירו עמנו עוד יום: ניסן – חג הפסח, סיון – חג שבועות, אב – תשעה באב שעתיד להפוך למועד כידוע. תשרי – כל חגי תשרי, שבט – ראש השנה לאילנות.
 
לפי זה בחודש אייר אין משהו משמעותי, שהרי הוא תמיד חסר?
 
הגמרא במסכת שבת (פז:) אומרת משהו מפליא שנוגע לגאולה שלנו ומשלים כל דברנו: "אייר דההיא שתא - עבורי עברוה" והכוונה שבשנה שבה יצאו ישראל ממצריים, חודש אייר היה מעובר. אחר כך במשך כל ההסטוריה חודש אייר תמיד חסר. בשנה שבה יצאו אבותינו ממצרים עִבְּרוּ את חודש אייר והיא גילתה לנו שבפוטנציאל יש יכולת להתרחשות דברים חשובים ומשמעותיים בחודש זה, ואת זה ראינו ביוזמה של חג פסח שני שצמח ועלה כתרופה לגאולת מצרים.

ובימינו נוסיף את החגים המיוחדים של הימים הגדולים שצמחו בחודש זה: יום העצמאות ב-ה באייר, ויום חגה של ירושלים ביום כח באייר, ימים שדברו עליהם עוד מימי האר"י הקדוש לפני מאות שנים. כך נקבעים חגי ישראל, היום נבחר עוד קודם כיום מסוגל ואח"כ המאורע מתרחש בתאריך זה. שבת שלום ומבורך.