זמני השבת בקריית שמונה ודברי תורה לשבת מהרב איתמר לוי
הדלקת נרות ק"ש: 17:06
צאת שבת ק"ש: 18:12
האמנם ישב אלקים על הארץ? | פרשת תרומה
כבר בפרשת בשלח נאמרה התוכנית האלקית: "תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת ה', מקדש ה' כוננו ידיך"; הקב"ה חפץ להקים בית מקדש בארץ ישראל. אמנם בפרשתנו חל שינוי מן התוכנית המקורית: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". חז"ל (כתובות סב:) מסבירים שהקב"ה לא יכול לחכות לתאריך המיוחל וחפץ בהקדמתו, ומבקש לבנותו כבר כעת במדבר, טרם כניסתם לארץ.
ברצוני להביא תשובה נוספת של האלשיך הקדוש, ובדבריו נקבל הסבר גם לשאלה קשה נוספת, האם דבר זה יתכן שהקב"ה ישכון במקדש שכוננו ידי בני אדם? זו למעשה שאלת שלמה המלך בהקמת בית המקדש (מלכים א ח כז): "האומנם ישב אלקים על הארץ"?
צריך לדעת שמקום המקדש זהו שער השמים, מקום שמוכן להורדת השפע העליון לארץ ולדרים עליה. וכבר מאז שנברא העולם שרתה שכינה במקום ההוא, אדם ונוח הקריבו קורבנם שם, ואברהם עקד את יצחק בנו שם. והטעם לפי שהוא מכוון כנגד בית המקדש של מעלה. חז"ל אמרו 'שהנכנס בבית המקדש של מטה, מעלה עליו הקב"ה כאילו נכנס בשל מעלה וכן הכהן המקריב עולות למטה מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב למעלה'. בעצם ביהמ"ק העליון מתלבש בתחתון, והקב"ה כאילו יושב בשני העולמות כאחד. בגלל זה דוד המלך התקשה באיתור המקום המדויק, המקום אשר נגד שער השמים. רק על ידי נבואת נתן ידע דוד היכן לבנותו, במקום ארוונה היבוסי (שהיה מלך היבוסי, ומקום המקדש נבנה בשטחו).
דוד מתאר את הקושי הרב בזיהוי המקום, שהדיר עצמו משינה עד שמצא המקום הנ"ל (תהלים קלב א-ז): "זכור לדוד את כל ענותו אשר נשבע לה' נדר לאביר יעקב, אם אבוא באוהל ביתי.. אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה עד אמצא מקום לה', משכנות לאביר יעקב". אם נשים לב, דוד אומר "משכנות" לשון רבים, לפי שאם ימצא את המקום הנכון ויבנה שם הבית, יהיו כאן שני בתים כפי שאמרנו. דוד גם מזכיר את יעקב אבינו, שהוא זה שנדר: "והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים". דוד רוצה לחפש את המקום הנ"ל כדי להשלים את שבועת יעקב ולבנות הבית באותו מקום. זו גם הסיבה שיעקב אבינו אחרי שנבהל כשרואה מראות הסולם, ושואל את עצמו האם הקב"ה מופיע כאן בארץ, משיב לעצמו: "אין זה כי אם בית אלקים וזה שער השמים", זאת אומרת עצם המקום, הוא שגרם לחלום.
כל זה נכון כפי שאמרנו במקום המיוחד, אבל האם ייתכן שהקב"ה יישב באוהל או במשכן במקום שאינו מכוון כנגד שער השמיים. חלילה לנו לחשוב שהשפע האלוקי ישתלשל לעולם דרך איזה שר השולט באותו מקום. אין שום שר ומושל שיכול למשול בו יתברך (שהקב"ה יוריד על ידו השפע לכאן). חז"ל מדגישים דברנו במדרש, על הפסוקים שאומרים לאברהם לך לך מארצך (בראשית רבה ל י): 'אמר לו הקב"ה (לאברהם) עד שאתה מאיר לפני מן החלון, בא והאיר לפני בארץ ישראל'. הרי על ידי מעשיו הטובים של אברהם הוא מושך אור לעולם שלנו השפל ועל ידו שכינה נמצאת בתחתונים. ממש כמו להדליק נר במקום חושך, שאז הייתה הארץ מלאה בעבודת גילולים. אבל אומר ה' לאברהם כל זה אתה עושה בחו"ל ששם הצינור צר וקטן כמו חלון שמאיר, תבוא לארץ ושם תאיר בשפע גדול לפי שזהו מקום שער השמיים. אם כן, הזכויות של עם ישראל במדבר לא מספיקים בכדי להשרות שכינה על הארץ.
חז"ל במדרש עונים (רבה י ביב): 'אמר ר' סימון בשעה שאמר הקב"ה לישראל להקים את המשכן, רמז למלאכי השרת שיעשו אף הם המשכן, ובעת שהוקם למטה הוקם למעלה, והוא משכן הנער ששמו ממטרון (כך שמו של המלאך העליון ביותר בשמיים) שבו מקריב נפשותיהם של צדיקים לכפר על ישראל בימי גלותם ולכן כתיב את המשכן שמשכן אחר הוקם עמו, וכן הוא אומר (שמות טו יז) מכון לשבתך פעלת ה' מקדש ה' כוננו ידיך'. המדרש אומר שלמעלה יש מקדש אחד, אבל למטה ממנו (גם הוא למעלה) יש משכן נוסף משכן הנער מטטרון. המקדש משמש בזמן שהבית למטה קיים, ומשכן מטטרון משמש בימי הגלות, וכפי שאומר שהוא מקריב נפשות הצדיקים על גבי המזבח, שהרי הם מכפרים עלינו בזמן גלותינו. המקדש של מטה מכוון כנגד בית המקדש של מעלה, והמשכן שהיה במדבר מכוון כנגד משכן הנער מטטרון. על כן את בית המקדש של מעלה קראו השי"ת מושב: "מכון לשבתך", אמנם את המשכן של מטטרון שהוא משמש רק בימי הגלות קראו "משכן".
כשרבו זכויותינו אז השי"ת מוזכר כיושב במקדש העליון, אמנם בימי הגלות והטלטול, כיוון שאין לנו זכויות, הקב"ה מוזכר כיושב במשכן. לכן כשחטאו ישראל במדבר ולא זכינו להכנס לארץ ולא נתקיימה התוכנית שנאמרה בפרשת בשלח: "תביאמו ותטעמו.. מקדש ה' כוננו ידיך", טרח משה רבנו והשיג לנו משכן בלבד. כמו בימי הגלויות שבית המקדש חרב, ויש כאן רמז אל טלטול השכינה כביכול, אז הקב"ה מתייחס רק למשכן מטטרון. ולכן המשכן הוא אוהל ואילו בית המקדש הוא בניין, האוהל מטלטל לרמוז הגלות, ואילו הבניין קבוע.
בית המקדש מופיע כאשר יש מוכנות ויכולת שלנו לקבל הופעת השכינה. כשנהיה מוכנים יוכל להופיע בית המקדש השלישי ותשוב העבודה כפי שהייתה בע"ה.
נחתום דברינו בדברי הנביא הושע (ו, ב): "יחיינו מיומיים ביום השלישי יקימנו וניחיה לפניו" שהכוונה לבית המקדש השלישי שאחריו לא נשוב לגלות בע"ה, אכי"ר.
