זמני השבת בקריית שמונה ודברי תורה לשבת מהרב איתמר לוי
בס"ד י"ז טבת תשפ"ה
הדלקת נרות ק"ש: 16:27
צאת השבת ק"ש: 17:36
התגלות הסנה והמסר לדורות | פרשת שמות
אומרים חז"ל במדרש (שמות רבה ב,י) 'כי הסנה משל אל ישראל, והאש משל אל הַמִּצְרִים, והראהו הקב"ה, שכמו שהאש אינו מכלה את הסנה, כן מִצְרַיִם לא יכלו את ישראל'. לפי המדרש יוצא שעם ישראל נמשל כאן לשיח קוצני, לפי שעדיין היו בעם ישראל עובדי עבודה זרה, והאש אלו הייסורים שהקב"ה מביא עליהם כדי לנקותם, וכל זה מטובו הגדול כדי שלא נשאר שם לצמיתות.
הקב"ה רואה באיש משה את האדם המושלם והנכון להוציאם, הבעיה היא שמשה עדיין טירון בענייני נבואה (שמות רבה ג א). האלשיך מביא כמה סיבות ושתיים מהן לפניכם, האחת בגלל שהיה בחו"ל, והשנייה היותו במדבר שזה מקום משולל הקדושה ואפילו הופכי לה. לכן מכין הקב"ה את משה לנבואה שלב אחר שלב.
בתחילה קורא לו בקולו של אביו, עמרם. משה אומר 'הנני' כי חשב שאביו קראו, הקב"ה אומר לו שהמדבר הוא אלוקי אביו. אח"כ הראהו מלאך בתוך הסנה שאינו מדבר. משה סר לראות, והכוונה שהכין עצמו, מתבודד ופורש מענייני העוה"ז. אז "ויקרא אליו אלקים ", זו הייתה התגלות רגילה שהייתה לכל הנביאים שראו את הקב"ה דרך זכוכית חלבית, שאיננה שקופה. רק אחרי שהסתיר משה פניו, שהקטין עצמו, העלהו הקב"ה למדרגתו הידועה – אספקלריא מאירה. הכוונה לראות את השם הגדול דרך זכוכית שקופה ממש (עדיין יש זכוכית, שגם משה בשר ודם ולכן המסך), וכפי שכתוב שם "ויאמר יְקֹוָק ראה ראיתי וכו" (רואים את העלייה מדרגת מלאך, לאלקים ואח"כ לשם המפורש, יְקֹוָק).
"וירא והנה הסנה בוער באש" מכאן משמע שהסנה בער, אבל אח"כ כשמשה ניגש לראות שואל "מדוע לא יבער הסנה?!". צריך להבין מה היה שם בוער בדיוק ועל ידי זה נבין את דברי ה' אל משה.
אומר האלשיך הקדוש, כי חלק הסנה התחתון בער באש, אך החלק העליון שבו הלהבה – אשר שם נראה אליו מלאך ה' – לא היה בוער. לכן משה אומר "אסורה נא ואראה את המראה הגדול הזה". יש דבר שהוא תמוה אבל ניתן להסבר, כגון שהסנה בוער באש אבל איננו נאכל לפי שעדיין הוא לח בפנים ואיננו נשרף כעת, אך עוד מעט יישרף. אבל כאן הלהבות שורפות אך ורק את החלק התחתון של הסנה ואילו בחלק העליון אינן אוחזות אפילו, וזה מראה גדול הגורם למשה לרצות להבין מהו סוד הדבר.
הנמשל לעם ישראל שיש בו דרגות של אנשים.
היו כאלה שהיו ממש שפלים ועכורים כמו הקוצים שבתחתית הסנה, בהם שלטה עכירות טומאת מצרים, וזהו "האש בוער בסנה", בהם בערה האש ומתו במכת החושך במצרים. כאן חשוב לציין ולהמשיך המשל "ואיננו אוכל" והכוונה שאותם רשעים עתידים לשוב בגלגול לעם ישראל. אבל כעת זה המצב. היו כאלה בעם ישראל שלא היו חוטאים גמורים ולכן עדיין לא היה כח לטומאת מצרים לשלוט בהם וזו הלהבה שראה משה שלא מצליחה לאחוז בסנה מלמעלה. אבל זה עניין של זמן וגם הם עתידים ליפול "לולא ה' שהיה לנו".
למעשה זו הייתה תמיהתו של משה "מדוע לא יבער הסנה"?
כפי שראינו משה ברח ממצרים אחרי שהעיר לאותו רשע שהכה את חברו. דבריו של אותו רשע גרמו למשה להבין מדוע מגיעות לעם ישראל כל הצרות והייסורים הבאים עליהם במצרים וכפי שאמר שם משה "אכן נודע הדבר". עם הבנה זו בורח משה בחושבו שאכן מגיע לעם ישראל את כל הסבל הזה. כעת במעמד הסנה, מבין משה שאין הדבר כן, יש בעם ישראל כאלה שצריך להצילם. ואם לא יזדרז, יהיה מאוחר.
הקב"ה אומר למשה, זו הסיבה שנגליתי אליך בסנה שהוא אילן קוצים שגדל על מים ויש לו שורשים, לומר לך 'ישראל אע"פ שחטא ישראל הוא'. במשל זה רמז לעם ישראל שיש לו קיום נצחי כמו המים, ויש לו שורשים חזקים והם האבות כפי שמזכיר הקב"ה למשה כעת "אנוכי אלקי אביך אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב".
למרות שזכות זו יכולה להיפסק וכפי שאומרים חז"ל שלפעמים 'תמה זכות אבות' (שבת נה), וכך קרה עם ריבוי חטאינו בהיסטוריה. אף על פי כן, גם כשתמה הזכות, יש משהו פנימי שהוא לא תם, ובלשון חז"ל: 'ברית אבות לא תמה' (תוס' שם). הכוונה שהיהודי שונה בתכלית מהגוי, יש כאן נשמה אחרת, כפי שאומר רבי יהודה הלוי בספרו הכוזרי שההבדל ביניהם הוא כמו ההבדל שבין החיה לאדם.
עד כה הקב"ה הזכיר את זכותם מצד האבות ולא מִצִּדָּם, ולכן מוזכר השם אלקים שהוא מידת הדין, שגאולה כזו היא גאולה עם ייסורים. אבל כעת "וַיֹּאמֶר יְקֹוָק רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם" יש להם זכות מצד עצמם. לכן הלשון ראייה מוזכרת פעמיים: הראשונה זכות האבות, והשנייה זכותם. כפי שאומר המדרש (מכילתא) ש'בזכות ארבע זכויות שאין כל העולם כולו כדאי להם, נגאלו ישראל. שלא שינו את שמם, לשונם, שמרו עצמם מעריות ולא היו בהם דילטורין (בעלי לשון הרע)'. זה מבליט ומראה לכולם שהם עם ה' המיוחדים ולכן מסיים ואומר "את עני עמי אשר במצרים", זה העם שלי.
אשרי העם שככה לו, ומעלתנו זו תעמוד לנו בימים גדולים אלו עד שנזכה לגאולה השלימה בקרוב בימינו, אמן, שבת שלום ומבורך.
