זמני השבת בקריית שמונה ודברי תורה לשבת מהרב איתמר לוי

בס"ד ה כסלו תשפ"ה

הדלקת נרות ק"ש: 16:02
צאת השבת ק"ש: 17:11

מראה סולם יעקב | פרשת ויצא

הרבה פירושים נכתבו בפירוש מראה סולם יעקב, ואביא כאן את דבריו הנפלאים של ר' יצחק אברבנאל.

לפני שנעמיק במראה עצמו, נעלה מספר שאלות למחשבה:

שאלה ראשונה, מה הייתה התכלית במראה הסולם?
השניה, והיא שאלת חז"ל בגמרא, לא מובן מה שאומר יעקב אח"כ "אִם יִהְיֶה אֱלֹקִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ.. וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה ה' לִי לֵאֱלֹקִים" לכאורה יש כאן פקפוק בדברי הבורא, הרי הקב"ה אמר לו קודם "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת"?
השלישית, לגבי הנדר עצמו יש פה משהו לא מובן, נראה כאילו יעקב עושה על מנת לקבל פרס – אם יהיה ה' עמדי ויתן לי כך וכך אז הוא יהיה לי לאלקים?!
רביעית ואחרונה, יעקב בסוף דבריו אומר שאת האבן הזאת ששם כעת למצבה היא תהיה בית אלקים וכל מה שיתן לו הוא יתן כמעשר לה' יתברך, ולא ראינו שיעקב עשה כן לה' עד יום מותו? וכמובן חלילה לנו מלחשוב כן על אבינו יעקב, המכונה 'בחיר האבות'.

יעקב אבינו בורח מפני עשו אחיו כפי שראינו בפרשה הקודמת. פניו אל דודו לבן הנמצא בחרן, והמשמעות עזיבת ארץ ישראל שהיא המקום המסוגל לקדושה, ועוד עזיבת אביו יצחק שהיה צדיק ומשפיע קדושה על כל הסובבים אותו. יעקב עוזב את כל זה והולך אל הלא נודע, המקום ההופכי לשני דברים הללו – חו"ל ועוד מקום הרשע. בנוסף, חז"ל מוסיפים לתאר הצרות שבאו על יעקב תוך כדי הבריחה: אליפז בנו של עשיו, רדף אחריו ולקח את כל רכושו והשאירו עני מרוד. כל הצרות הללו הביאו את יעקב להתחרט על מה שלקח הברכות לאחיו, אולי ה' כועס על עניין זה ולמעשה הביא על עצמו קללה ולא ברכה.

יעקב אבינו – שהיה בצער גדול – לא שם לב וטעה בדרך, כפי שהפסוק אומר: "ויפגע במקום" (לשון פגיעה מראה שהוא לא כיוון לבוא לשם). האמת שאין כאן טעות, הכל מכוון מלמעלה, שיעקב יגיע כעת אל המקום הידוע – הר המוריה, ששם נעקד יצחק אביו. יש כאן אמירה גדולה ליעקב שאין לו לפחד מזה שהולך לחו"ל, מקום של אנשים רשעים, גם שם ה' יכול להראות את כבודו וגודלו, בכל מקום אשר יזכירו את שמו. לכן פגע בו במקום ההוא להראות לו את כל העתיד להיות לו כפי שנבאר. ממילא אין לו ממה לחשוש.

בחלום הראה לו השי"ת את קיום הברכות שברכו אביו, שהם מתקיימים בו ובזרעו והבטיחו שלא ירא מפני עשיו, כי השם יצילהו מידו. אברהם הובטח בשלוש הבטחות: השגחת הבורא בו ובזרעו, ירושת הארץ וריבוי הזרע. יצחק ברך את יעקב בשלושת אלו ולכן במראה כעת, מראה לו הקב"ה שכל אלו אכן יתקיימו בו. כיצד?

הסולם שמוצב ארצה וראשו מגיע לשמים – רמז שבמקום ההוא יבנה בית המקדש שמשם הרי יורד שפע אלקי והשגחה ישירה של השם על אותו מקום וממילא על עם ישראל כולו. המלאכים שעולים ויורדים בו, זה מחמת ריח הקורבנות ותפילות המתפללים באותו מקום ובעבור זה המלאכים 'יורדים להושיעם ולהצילם ולהשפיע עליהם טובות כיד המלך'. ולכן ה' נצב עליו, לומר לו שהשגחה שהייתה עם אברהם ויצחק, תדבק גם בו. כנגד הבטחת ירושת הארץ אמר לו: "הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך". ה' הדגיש: "לך אתננה!" להגיד לו שכבר זכה הוא בה, בבית דין של מעלה ומכוחו יזכו בניו. וכנגד ריבוי הזרע אמר לו: "והיה זרעך כעפר הארץ".

בהבטחה השלישית – של ריבוי הזרע – הקב"ה מבטיח ליעקב עצמו: "ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה". כאן הודיע השם ליעקב, שיהיו לו 12 בנים נחלקים לארבעה דגלים, לארבע רוחות העולם. ולמרות שיהיו רבים מאוד, תמיד יקראו בשם יעקב ובשם ישראל, וזה כאילו יעקב בעצמו פורץ לכל כיוון. אגב, מזה ידע יעקב שהוא עתיד לקחת ארבע נשים ולהוליד 12 בנים, ובכל צד יהיו שלושה בנים, לקיים את הפסוק "ופרצת".

אח"כ הקב"ה הבטיח ליעקב שלא יירא מעשו ולבן ואמר לו: "אנוכי עמך" לכן אל תירא מעשו. וכנגד לבן והרשעים שבחרן אמר: "ושמרתיך בכל אשר תלך" אל תחשוב שתהיה נעזב מהשגחתי, גם בצאתך לחו"ל. והסיבה כי אני צריך לקיים לך את הבטחת ירושת הארץ וריבוי הזרע שהבטחתי לאבות, ממילא אני צריך לשמור עליך שם שלא תמות, עד שתשוב לאדמתך.

יעקב אבינו שהיה טירון בענייני נבואה – שהרי זו הנבואה הראשונה שקיבל ועוד בחלום – היה מסופק האם זו נבואה או חלום בלבד, כפי שהיה עם משה בסנה ושמואל בנבואתו הראשונה. גם אם זו נבואה, עדיין חשש שמא לא יישאר בצדקתו ויעשה חטא שהקב"ה לא יקיים את היעוד הנ"ל. לכן אמר לקב"ה: "אם יהיה אלקים עמדי ושמרני" והכוונה שיעקב עושה כביכול בחינה לדברים שקרובים אליו בזמן, ואם הם יתקיימו אוכל לדעת על שאר העניינים הרחוקים שגם הם יתקיימו. כפי שמסיים: "והיה ה' לי לאלקים" הכוונה שה' ישגיח על כל זרעי, ועוד: "והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים" שהכוונה לעתיד לבוא, למקום הזה שהוא בית המקדש יביאו בני יעקב את מעשרותיהם, וזה הפשט שאמר: "עשר אעשרנו לך" שזרעו יביא המעשרות לבית המקדש ולא הוא בעצמו.

שבת שלום ומבורך,
הרב איתמר לוי.