זמני השבת בקריית שמונה ודברי תורה לשבת מהרב איתמר לוי

בס"ד כ"ז מרחשון תשפ"ה

הדלקת נרות ק"ש: 16:03
צאת השבת ק"ש: 17:10

מכירת הבכורה | פרשת תולדות

ישנן ארבע אומות שהקב"ה מתחרט עליהן שבראן, אחת מהן 'ישמעאל'. כך לפי חז"ל במסכת סוכה (נב:) ואנו רואים עד כמה דבריהם נכונים ובתוקף משנה בימינו. עלינו לזכור שהם רק המקל, בהם משתמש הקב"ה להכות בנו, כאב המייסר את בנו להשיבו לדרכו. ועלינו להתפלל שיהיה ברחמים גדולים ולצפות לגאולה השלימה במהרה בימינו.

לבנתיים יש לנו ללמוד מפרשתנו על המתח בין עשו ליעקב – כיצד יצחק מעביר את ברכתו ויעודי ירושת הארץ ליעקב ומונע זאת מעשיו, כך שלא יעזרו מה שיעשו אותם שונאים שפלים וזה לא משנה אם זה עשו או ישמעאל.

ננסה להעמיק בעניין מכירת הבכורה ונבין איך הדברים קשורים אלינו היום.

השאלה שנשאלת ובצדק היא, איך יעקב שהיה ירא א-להים עשה דבר כזה לא מוסרי, להונות את אחיו בסכום כה זעום של נזיד עדשים? יעקב לא עשה זאת בשביל לרשת נכסי אביו, ראינו שלא כך היה שהרי ברח מביתו למשך 36 שנים משולל  נכסים, ועוד בזמנם לא היה הבכור נוטל פי שניים, שדין זה נתחדש אחרי נתינת התורה (רמב"ן). אם כן זה רק בשביל הכבוד שהצעיר מכבד הבכור, וזה חלילה מלומר כן על יעקב.

מסביר אברבנאל, יעקב ועשו לא ראו בבכורה מקור לירושת נכסי אביהם, למרות רכושו הרב של יצחק כפי שהפסוקים מעידים, וכן יעקב לא חמד בבכורה משום הכבוד שישיג מעשו על ידי זה. שהרי אחרי כן, במפגש בין האחים אחרי שנים שלא ראו זה את זה, יעקב קורא לעשיו אדון ולעצמו ביחס אליו קורא עבד: "כה תאמרו לאדוני לעשיו כה אמר עבדך יעקב".

אם כן השתדלותו של יעקב הייתה לקבל את ברכת אברהם, שהרי ה' בברית המילה אמר לאברהם: "והקמותי את בריתי איתך.. ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך את כל ארץ כנען לאחוזת עולם". זה היה ממונו ועושרו של יצחק שירש מאברהם, ואת זה הוא יוריש לבניו ולא שאר הנכסים והכבוד המדומה.

יעקב אבינו הבין שמחמת גודל השוני ביניהם, רק אחד יכול לקבל ברכה זו, ופחד אולי עשו שהיה הבכור, הוא יירש כל עניין דבקות ההשגחה ונחלת הארץ. ולכן חשב לקנות הבכורה וכך יעקב יהיה המתאים ביותר מכל הבחינות לברכת ה' לאברהם, שהרי הוא הצדיק וגם הבכור.

יעקב חשב שאין בזה עלבון לעשו, שהרי בכל מקרה עשיו לא האמין ביעודים אלו ולא חפץ באותה ירושה, כפי שאמר: "למה זה לי בכורה". יעקב גם פחד שאם הוא לא יקנה את הבכורה, הקב"ה יעביר הבטחות אלו לשאר בני אברהם, כגון ישמעאל או לשאר בני הפלגשים של אברהם. ואז גם לו וגם לעשו לא יהיה. לכן אמר מוטב שאקנה הבכורה.

הסבר נוסף, הרי תפקיד הבכור בבית להחליף את האבא ועליו מוטלת הנהגת הבית לעת זקנת האב, הבן הבכור לוקח על עצמו כל ענייני הבית וגם דאגת שאר האחים והאכלתם. והנה כאן יצחק הזדקן והיה צריך שהבכור ייקח ארגון ענייני הבית, ואילו עשו במקום לעשות את המוטל עליו, חי את חייו חוץ לבית. ולעומתו יעקב נשאר בבית, מאכיל את אביו ודואג לכל צרכי הבית. ולא רק זה, עשו חוזר מן השדה ומבקש מיעקב שיאכיל אותו הפוך מתפקידו, שהבכור ידאג לצעיר. לכן אמר לו יעקב: "מכרה כיום את בכורתך לי" והכוונה, תבחר לך אם תרצה לדאוג לצרכי הבית, או תמכור לי הבכורה ואדאג לצרכי הבית ולהאכיל אותך כמו שהיום אני עושה.

עשו חשב בליבו, לשם מה הבכורה – הרי אני לא הולך בדרכי אבותי שיושבים בבית, שאני דרכי לצאת בחוץ, וממילא אני עתיד למות על ידי איזו חיה עוד קודם מיתת אבי, כך שלא אקבל ירושת נכסיו הגשמיים. ובשביל הנכסים הרוחניים, איני מאמין בהם וכפי שאמרו חז"ל שבתשובתו הנ"ל כפר בתחיית המתים, וממילא ויתר עליה לטובת יעקב.

יעקב אומר מיד: "השבעה לי" כיון שידע שרשעים מלאי חרטות, ורצה שלא יחזור בו ממה שאמר. עשו לא נתחרט כפי שאומר הכתוב: "ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכורה". עשו היה במכירה זו בן 15 שנים ולא חזר בו מהמכירה עד גיל 63 שעמד לקבל הברכות מאת אביו יצחק שם אמר "את בכורתי לקח".

יה"ר רצון שתתקיים בנו ברכת אברהם לעניין נחלת הארץ והייעודים שעמה, ויתקיימו בנו דבריו הנפלאים של הנביא האחרון (מלאכי), והיא ההפטרה שהיינו צריכים לקרוא בשבת זו (השבת קוראים "מחר חודש"), המראים אהבת ה' אלינו ושנאתו לעשו (מלאכי א,ב): "אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה', וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ?" ותשובת ה': "הֲלוֹא אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם ה' וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי וָאָשִׂים אֶת הָרָיו שְׁמָמָה וְאֶת נַחֲלָתוֹ לְתַנּוֹת מִדְבָּר".

 שבת שלום וחודש טוב ומבורך,

הרב איתמר לוי.