דבר תורה מהרב איתמר לוי ליום הכיפורים תשפ"ה

בס"ד ט תשרי תשפ"ה

הדלקת נרות שבת וחג ק"ש: 17:41
צאת השבת והחג ק"ש: 18:45

מהו הצום הראוי? | הפטרת יום כיפור

ההפטרה שנקרא ביום כיפור הם דברי הנביא ישעיהו והדברים נראה כאילו נכתבו אלינו היום. בפתח דברי הנביא עולות השאלות מהו הצום הראוי וכיצד נכון לקיים את ימי הצומות.

אנחנו רגילים לפרש את המושג "צום" כיום שאין אוכלים בו, אבל משמעותו במקרא אינה כה מוחלטת. בתורה הוא אינו מופיע, ובדברי הנביאים יום צום הוא יום של עצירה, התכנסות ומיעוט פעילות.

ביום זה התאספו אנשים על מנת לבכות על צרה הבאה על הציבור, להתעורר ולטכס עצה. כמו שרואים אצל ירמיהו שנבוכדנצר התקרב לירושלים וקראו צום על כך: "וַיְהִי בַשָּׁנָה הַחֲמִשִׁית לִיהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בַּחֹדֶשׁ הַתְּשִׁעִי קָרְאוּ צוֹם לִפְנֵי יְקֹוָק כָּל הָעָם בִּירוּשָׁלִָם וְכָל הָעָם הַבָּאִים מֵעָרֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלִָם".

משמעותה המקורית של קריאת צום הייתה אפוא קביעת יום לכינוס הציבור תוך עינוי נפשם, לדיון, למחאה או לזעקה, שלא היו קשורים בהכרח להימנעות מאכילה, ועל כל פנים לא היא הייתה נושאו המרכזי של הצום.

זו תוכנה של ההפטרה שנקרא בבוקר יום כיפור:

הנביא ישעיהו מסתייג ממחוות של יראת שמים שאינן כרוכות בשינוי בנפשותיהם של הצמים ובהתנהגותם החברתית. רק אם הצמים ישנו את יחסם לסובלים ויטו כתף לזולתם, תתקבל תעניתם. מתוך דבריו עולה תמונתה של חברה הנוטה מדרך הטוב והישר.

הנביא נקרא להגיד בקול דברים שאינם נעימים לשמוע, כלפי חוץ אתם נראים צדיקים, ואחת השאלות שמטרידה אתכם היא – "לָמָּה צַּמְנוּ וְלֹא רָאִיתָ עִנִּינוּ נַפְשֵׁנוּ וְלֹא תֵדָע?" ותשובת הנביא – שאתם מתעסקים בעסקיכם הרגילים במקום לקדש את היום הזה לתיקון, אתם ממשיכים לצער את מי שאתם רגילים לצער. אמנם אתם צמים ואף מתאספים יחד, אבל לא מתחולל בכם שינוי פנימי.

על זה מתמיה הנביא בשם השם יתברך: "הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ?" – האם מטרת הצום להיות יום של סבל לחינם?! איני זקוק למחוות חיצוניות של כיפוף הראש המלווה את הצום, כביטוי לענווה או לסימן אבל.

אז מהי מטרת הצום?

הנביא אומר שתי מטרות: "הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ", הראשונה – לנסות להביא צדק לעולם. לשחרר את המשועבדים ואת העול שאתם מעמיסים על האנשים, תבטלו לחלוטין. והשניה – לכלול עזרה לאנשים הסובלים, לפרוס לרעב לחמך, לתת מחסה לעניים ומרודים, אל תיטוש את קרוביך הנזקקים, עליך לדאוג לרווחתם, ובקיצור לזון עניים ולזקוף קומת הרצוצים.

אם תקיים צומות באופן כזה -

אורך יופיע מתוך החושך, כמו אור השחר שחותך את השמים עם בוקר. מעשי הצדק שלך יקבלו את פניך בכל אשר תלך, אתה תהיה מכובד, מצליח ומוגן.

כדי לחולל תיקון משמעותי יש לבער לא את האכילה, אלא התנהגויות כגון אלה. ואם תעשו את המעשים הנכונים הללו: הקב"ה ינחה אותך תמיד, ותזכה לאור צח, לא תהיה מוגבל, כפי שהסרת מן הרצוצים את כבליהם כך יוסרו ממך כבליך, ותהיה כמעיין שאינו פוסק.

אז תוכל להטיב לעולם כולו, שאתה מתקן עוולות שזה כמו לגדור פרצות בגדר, כאלה שהוזנחו זמן רב, אתה תהיה משיב דרכים שוממות להיות מיושבות, אל תשב בחוסר מעש, אלא תפעל ותקדם עניינים.

עד כה הנביא עסק בתיקון חברתי וכעת הנביא עובר לעניין אחר:

בצד הקריאה לקדש את המעשים ביום הצום ולתקן תיקונים סוציאליים, ישעיהו קורא לעם להיזהר גם בקדושת יום השבת, שאף הוא יום עצירה וכינוס, וזה הקשר לכאן כמובן.

עלינו להימנע מללכת חוץ לתחום מקום השביתה ביום שבת, ולא רק לשבות ממלאכה, אלא תכריז על השבת "עונג" וליום השבת תקרא "מכובד". עליך לקדש את היום המקודש להשם, כפי שכתוב בתורה. ואיך? תימנע מלעסוק בו בענייני חול, וכן הימנע מלתכנן תכניות ולדבר עליהן ביום שבת.

אם כך תעשה -

אתה תהיה מרומם ותמשול בעולם ודבר לא יעמוד לפניך, תקבל את ברכת יעקב על גודלה ומרחביה. "כִּי פִּי יְקֹוָק דִּבֵּר" – זוהי תשובתו והדרכתו של הנביא ישעיהו.

ומהמסר החזק של התלמיד, נחזור לדברי הנביא הושע, רבו של ישעיהו, שגם דבריו נבחרו להביא מסר לימים אלו. הושע, חותם את רצף הפטרות הנחמה שקראנו בשבתות האחרונות.

מדוע דווקא הוא הנביא שנבחר להיות נביא התשובה?

הנביא אומר "אַשּׁוּר לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ עַל סוּס לֹא נִרְכָּב" – אפשר לומר שזהו למעשה כל ספר הושע בפסוק אחד. הנביא הושע שדיבר לממלכת הצפון, מדבר על התקופה בה עם ישראל יוצר קשרים דיפלומטים עם מצרים, ומבטלם ברגע אחד כאשר עולה עליהם המלך האשורי.

הנביא מבקש מעם ישראל (בפרק ו) שהתשובה תהיה אמיתית, ולא כפי שהם עושים תשובה בלית ברירה – שפונים אל ה' רק כשיש צרות – ובשעה שטוב לכם מחזיקים טובה לאומות העולם ולא מבינים שמעת ה' הייתה זאת. לא כן, צריך לפנות אל ה' בטוב וגם כשרע, להבין ש"אַשּׁוּר לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ", רק השי"ת יושיענו.

צריך לפנות אל ה' יתברך לא רק בשעת צרה וצוקה, אלא גם בשעת ההרווחה. זהו האתגר של התשובה המצופה מאיתנו וזהו הקו של הנביא הושע שמלמדנו דרך זו, ומה שמכתיר אותו להיות נביא התשובה, וכפי שנקרא בדבריו הנפלאים (הושע יד,ט-י): "אֶפְרַיִם מַה לִּי עוֹד לָעֲצַבִּים, אֲנִי עָנִיתִי וַאֲשׁוּרֵנוּ, אֲנִי כִּבְרוֹשׁ רַעֲנָן מִמֶּנִּי פֶּרְיְךָ נִמְצָא" – אני כברוש ארוך שיש לו צל והחסרון של הברוש שאין לו פירות, אבל אומר הקב"ה אני אהיה כברוש וגם אתן פירות, רק תדבקו אלי.

אם נקשיב לדברי הנביאים, נשיג תיקון אמיתי ושלם מיום הכיפורים הבעל"ט ויהיו הדברים לתועלת עירנו ולשמירת חיילנו ולהשבת חטופינו וחזרתנו לביתנו,

שבת שלום וגמר חתימה טובה.