זמני השבת בקריית שמונה ודברי תורה לשבת מהרב איתמר לוי

בס"ד יט מנחם אב תשפ"ד

הדלקת נרות ק"ש: 18:46
צאת השבת ק"ש: 19:50

לע"נ מו"ר המרא דאתרא, הרב שלום לוי זצ"ל

"וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים" | פרשת עקב
מעניין לראות, שאחרי שאמר הכתוב "בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים", פסוק אח"כ אומר: "וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים" שפירוש הפסוק בפשטו הוא להורגם ללא רחמים. האם זה נכון? אומר אברבנאל שהפסוקים מלמדים אותנו מהו המוסר הנכון שצריכים לסגל לעצמנו - המוסר האלקי (ולא המוסר האנושי המעוות, מה שאנו בשכלנו חושבים אותו לנכון). הכתוב מתייחס לתופעה שקורה לפעמים אחרי המלחמה, שהמנצחים מרחמים על המנוצחים, 'ויחשבו זה למעלה גם לשלמות ומדה נכבדת'. לכן בא הכתוב להזהירנו שלא נחוס עליהם. ואין כאן אכזריות, הסיבה לניכור זה מצידנו, לפי שכך נרחק מהם ולא נלמד ממעשיהם. אם לא נעשה כן, הם יתערבו בתוכנו ויהיו חלק ממנו וממילא נעבוד אלהיהם ויחטיאו אותנו.
מעניין לראות שהכתוב המשיל עניין ניצוח האויבים לאכילה: "ואכלת את כל העמים". וכן ראינו אצל בלעם שאמר עלינו: "יאכל גויים צריו" שזה תיאור של נצחון שלנו על העמים במלחמה. וכן יהושע וכלב אמרו "ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם".

הסיבה בכל זה – שכך הוא בטבע כפי שרואים, שהעליון אוכל הפחות ממנו. כמו שהצמחים ניזונים מהיסודות המורכבים ובעלי החיים אוכלים את הצמחים, והאדם אוכל את בעלי החיים. כן הדבר עם האומה הישראלית שהיא נבדלת משאר הגויים בסגולתה ובמעלתה. ממילא – לפי עקרון זה – כשם שהאדם המדבר אוכל את בעלי החיים שתחתיו במעלה, כך האדם מישראל צריך לאכול את כל העמים והכוונה לאכול את שבע האומות. אין הכוונה אכילה ממש, אלא לקחת את ממונם ואת ארצם. כפי שבאכילת בעלי החיים הותרה אכילתם וההנאה מהם.
ממשיכה התורה ואומרת – את מה שעלול לומר האדם – איך אקיים את מה שייעד לי הבורא, הרי "רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי אֵיכָה אוּכַל לְהוֹרִישָׁם"? ובודאי שיש מקום לפחד הזה, שהרי הפחד הוא לא בבחירת האדם. הוא מגיע מספקולציות ומחשבות שאנו חלשים והאוייב חזק, דבר זה גורם חולשה ובסופו של דבר גם יכול להביא לנוסה שהיא תחילת המפלה ח"ו.
כיוון שהפחד לא בשליטת האדם, הקב"ה לא מצווה על מניעתו. השם יתברך מצווה על דבר שכן בשליטת האדם "לֹא תִירָא מֵהֶם. זָכֹר תִּזְכֹּר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹקיךָ לְפַרְעֹה וּלְכָל מִצְרָיִם. הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וְהָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים וְהַיָּד הַחֲזָקָה וְהַזְּרֹעַ הַנְּטוּיָה, אֲשֶׁר הוֹצִאֲךָ ה' אֱלֹקיךָ. כֵּן יַעֲשֶׂה ה' אֱלֹקיךָ לְכָל הָעַמִּים אֲשֶׁר אַתָּה יָרֵא מִפְּנֵיהֶם". על ידי שיזכר במה שכבר קרה לו, יבין שהוא החזק ולא האויב וממילא יתמלא חוזק. צריך לזכור שיש לנו עוזר אחד גדול מכל אויבינו מבית ומחוץ וממילא לא יוכלו לנו.

כך היה עם אלישע הנביא, תלמיד אליהו. מלך ארם מבין שהנביא הוא זה שעוזר למלך ישראל במלחמותיו ומגלה לו כל תכניותיו וזו הסיבה שהוא לא מצליח לתפוס את מלך ישראל. לכן, עולה עם כל צבאו לדותן מקום מושבו של הנביא, כדי לתופסו. שם מתואר הנער של הנביא שהוא מתמלא פחד (מלכים ב' ו): "וַיֹּאמֶר נַעֲרוֹ אֵלָיו אֲהָהּ אֲדֹנִי, אֵיכָה נַעֲשֶׂה". ואלישע משיב באופן רגוע: "וַיֹּאמֶר אַל תִּירָא.  כִּי רַבִּים אֲשֶׁר אִתָּנוּ מֵאֲשֶׁר אוֹתָם". מדהים לראות שאלישע אין בו כל פחד ולא מתפלל שה' יצליח אותם, שהרי ודאי שזה מה שיהיה, וכל תפילתו: "וַיִּתְפַּלֵּל אֱלִישָׁע וַיֹּאמַר, ה' פְּקַח נָא אֶת עֵינָיו וְיִרְאֶה. וַיִּפְקַח ה' אֶת עֵינֵי הַנַּעַר וַיַּרְא וְהִנֵּה הָהָר מָלֵא סוּסִים וְרֶכֶב אֵשׁ סְבִיבֹת אֱלִישָׁע". רק אח"כ כשהנער נרגע, מתפלל אל ה' שיושיעם. צריך לזכור רבים אשר איתנו מאשר אותם.
לכן הקב"ה מזכיר את מצרים. שם השי"ת הוציאנו לא בכוחנו ובגבורתנו, עם ישראל הוא עם שמונהג בהנהגה ניסית דרך הטבע (צריך להשתמש בצבא האדיר והמפואר שלנו, אבל לזכור שה' הולך לפני חיילנו לשומרם). עם הזכרון הזה, ממה שעברנו במצרים לא נירא ולא נחת משום דבר שיקרה לנו בעתיד עם העמים האלה. וכפי שאנו אומרים באלול עד שמיני עצרת במזמור (תהילים כז): "ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא, ה' מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד".
אלו ממש דברי הרב החסיד רבנו בחיי בספרו חובת הלבבות, 'שהבטחון הגמור מהיראה הוא היראה'. כוונתו, כאשר האדם מתחזק ביראת השי"ת ושומר מצוותיו, לא יירא מהעמים סביבו, לפי שתמיד חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם. כפי שמסיים משה: "לֹא תַעֲרֹץ מִפְּנֵיהֶם, כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא". זו הסיבה שאסור לנו לפחד, שאם נפחד יש בזה קלון ובושה לקב"ה ומראה שלא בטחנו בו ח"ו.
הדברים אמורים בפרט לימים אלו בהם יש דיבורים על מלחמה שעתידה לפרוץ בקרוב. אסור לנו לפחד וצריכים לזכור שהשם יתברך עמנו בכל רגע נתון. כמובן שאין בדברי להעלים את הדברים הצריכים תיקון ואני מדבר על האחדות אומתנו, רק באתי להזכיר הנשכחות ולחזק הנפשות, ובמהרה בימינו נזכה לראות בביאת גואל, אכי"ר.

שבת שלום ומבורך,
הרב איתמר לוי.