דבר הרב יצחק קקון ראש המועצה הדתית קריית שמונה

בס"ד  שבט תשפ"ד

פרשת "וארא" – הכרת הטוב

בפרשת השבוע  "וארא", מתוודעים אנו למכות שהביא ה' על פרעה ומצרים עקב סירובו לשלח את בני ישראל כנאמר בפרשה הקודמת פרשת "שמות".

שלשת המכות הראשונות המתוארות בפרשה -דם צפרדע וכינים – אנו רואים שמי שמצטווה להכותם הוא אהרון ולא משה , ואילו בשאר המכות אכן משה הוא המוציא לפועל את המכות ונשאלת השאלה מדוע אין משה מכה גם בשלשת המכות הראשונות הללו? על כך מביא המדרש רבה בשם רבי תנחום את הסברו לשאלתנו : אמר ר' תנחום – אמר לו הקב"ה למשה , המים ששמרו עליך בשעה שהושלכת ליאור – לא ילקו על ידך . וכן לגבי מכת כינים – שם נאמר : "ויאמר ה' אל משה אמור אל אהרון נטה את מטך והך את עפר הארץ"- אמר ר' תנחום : אמר לו הקב"ה למשה עפר שהגן עליך כשהרגת את המצרי , אינו דין שילקה על ידך כעת . לפיכך, לקו שלשת המכות האלו על ידי אהרון .

מכאן עולה שאלה מתבקשת נוספת. אנו מבינים כי כל אדם שנעשתה לו טובה על ידי חברו – חייב במידת הכרת הטוב כלפיו על הטובה שגמל אותו . אולם מדוע מידת הכרת הטוב שייכת גם כלפי דבר דומם כמו מים ועפר?  וכי "היאור" או העפר מרגישים משהו כך שיש צורך לחוש כלפיהם הכרת הטוב ולא להכות אותם? וכי הדומם עושה לנו טובה כשאנו מנצלים אותו לצרכינו ?

 הרב אליהו דסלר מגדולי בעלי המוסר בדור האחרון כותב על כך בספרו "מכתב מאליהו" ומסביר את הדברים באופן הבא: "יסוד גדול ומקיף בכוחות הנפש של האדם מתגלה לנו  בזה : כל מידות הנפש מושפעות ונפעלות על ידי הרגש , ולא רק על ידי השכל . לכן , אם אין אנו מכירים טובה לדומם שנהינו ממנו ,וכל שכן אם אנחנו מבזים אותו, נפגע הרגש , שאינו מגיב רק בהתאם לחוקי ההיגיון . הרגש של בעל מעלת החסד, שרוצה אך לתת ולהינות אחרים, אסיר תודה הוא לכל אשר הפיק ממנו הנאה, בכל צורה שהיא ואפילו הדומם. והכלל הוא : פגיעה ברגש משפיעה באופן ישיר על המידות , וממילא נפגמת מידת הכרת הטוב ".

מתוך דבריו נוכל ללמוד יסוד גדול במידות נפשו של האדם ועיצובן . כאשר האדם מרגיל את עצמו במידה מסויימת היא הופכת להיות טבועה בו וחלק ממנו. ולכן , במקרה שלנו בעניין הכרת הטוב כלפי "היאור והעפר" אצל משה אנו מבינים שאם הוא היה מכה את היאור והעפר זה היה משפיע ופוגם בנפשו ובמידת הכרת הטוב שבו . על כן משה מצטווה לא להכות את שלשת המכות הראשונות הללו ביאור ובעפר שנעשתה לו טובה על ידם .

אם כן רואים אנו , כי לכל המידות יש השפעה רבה על נפש האדם והתנהגותו במשך חייו ובמיוחד למידת הכרת הטוב שהיא מידה מרכזית בנפש האדם. ולכן , יש צורך לשים לב לעיתים גם לתועלות שאנו מקבלים ונהנים לא רק מבני אדם אלא גם מבעלי חיים מהצומח והדומם אשר משרתים אותנו בהתאם לצרכינו .

שבת שלום,
הרב יצחק קקון.