דבר הרב יצחק קקון ראש המועצה הדתית קריית שמונה לשבת
פרשת "ויגש" – ערבות הדדית
פרשתנו – פרשת ויגש – מגיעה הדרמה של מפגש יוסף ואחיו לשיאה , בהתוודעותו של יוסף אל אחיו לאחר מסכת אנושית רוויית יצרים ומתחים שנפרשה לפנינו בשתי הפרשיות הקודמות – וישב – מקץ , שתחילתה משבר ופירוד וסופה פיוס ואיחוד .
אולם כאן לא תם הסיפור , שהרי בעקבות הפיוס והתוודעות יוסף אל אחיו אנו רואים בהמשך הפרשה את ירידת יעקב ומשפחתו למצרים שגוררת בעקבותיה את גלות מצרים למשך תקופה ארוכה , האמורה להפוך את בית ישראל ממשפחה - לאומה , דווקא מתוך חשכת הגלות , ומזכירה לנו את הנאמר לאברהם אבינו בברית בין הבתרים: "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה".
וכאן נשאלת השאלה , אם אכן מטרת האירועים שלפנינו בין יוסף לאחיו היא מימוש ההבטחה האלוהית לאברהם לירידה למצרים של יעקב ובניו – מדוע בחרה ההנהגה האלוהית דווקא בדרך ייסורים זו ולא בדרך נעימה יותר ?
לפני שנשיב על השאלה הנ"ל , נתבונן בדבריו של הסופר אברהם קריב מתוך ספרו – "שבעת עמודי התנ"ך "( עמ' 47) שם הוא מתייחס לפרשת יוסף ואחיו מנקודת המבט של השילוב העדין והמורכב הקיים בין ההשגחה האלוהית ובין הבחירה החופשית של האדם . ההשגחה האלוהית מתווה את היעד הכללי של ההיסטוריה העולמית ,ואילו הבחירה החופשית של האדם , קובעת את המסלול המפורט להשגת היעד. "כתונת הפסים , מעשי המכירה של יוסף , התנהגות אשת פוטיפר ועוד, - הם מעשיהם של בני האדם. ולעומתם- חלומות יוסף, חלומות שרי פרעה וחלומות פרעה , שנות הרעב בארץ ישראל ובמצרים ועוד, - הם מעשים שבידי שמים . כולם הצטרפו לשלשלת אחת גדולה – של מטרות ההשגחה העליונה ".
לאור הדברים הללו , נוכל להבין את דברי יוסף לאחיו המנחם אותם בהיותם נבוכים לאחר התגלותו אליהם באומרו להם : "ועתה ,אל תעצבו ואל ייחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה, כי למחיה שלחני אלוקים לפניכם". יוסף מדגיש בפניהם כי אותם פעולות ומעשים שבאו בידי שמים בהקשר לגלגולו של יוסף למצרים משלימות את מעשי האחים במכירתם , ומלמדות , כי ריבון העולמים בחר דווקא במסלול זה להגשמת תכניתו העתידית להורדת משפחת יעקב למצרים ולקיום הבטחתו לאברהם .
ועתה נחזור לשאלתנו וננסה להבין מה מסתתר בעומקם של הדברים שנבחרו על ידי ריבון העולמים להוביל את מהלך הירידה למצרים דווקא בדרך ייסורים זו ?
נראה שהתשובה לכך נמצאת בפתחה של פרשתנו במפגש שבין יהודה ליוסף בנאומו המרגש לפני יוסף, שם הוא מתייחס לאחריות שנטל על עצמו בהורדת בנימין אחיו הצעיר של יוסף והעמדתו לפניו ואומר לו : " כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמור , אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים ". שרשרת האירועים שהביאה להורדת בנימין והערבות ההדדית שעמדה במבחן מסירות הנפש של יהודה ואחיו למען בנימין , הביאה להתוודעות יוסף אל אחיו , והפכה יסוד לבניין האומה וליכולת ההישרדות של עם ישראל בגלות מצרים ובכל הגלויות שבאו אחריה .
רק עתה לאחר כור ההיתוך ויכולת העמידה במבחן מסירות הנפש שנתגלתה באחים מתוך ייסורים רבים שעברו יחד במסכת שהוצגה בפנינו בפרשיות הללו , יוכל בית יעקב היורד למצרים לעמוד בקושי הגלות ולשרוד בה עד עת בוא הגאולה .
אנו רואים כאן , כי במבחן התוצאה השתלבה התוכנית האלוהית במעשי אחי יוסף שהביאה לתיקון דרכם של האחים מחד , מפירוד ושנאה – לחיבור ואהבה, ומאידך, הגשמת ההבטחה לאברהם בברית בין הבתרים באופן שיביא להישרדות העם בגלות מצרים עד לגאולתם משם . כמה אקטואליים הדברים הללו אלינו בימים אלה בעמדנו במאבק מול האויבים העומדים לכלותנו ובזכות הערבות ההדדית יחד בעזרת ה' ננצח !
שבת שלום,
הרב יצחק קקון.פרשתנו – פרשת ויגש – מגיעה הדרמה של מפגש יוסף ואחיו לשיאה , בהתוודעותו של יוסף אל אחיו לאחר מסכת אנושית רוויית יצרים ומתחים שנפרשה לפנינו בשתי הפרשיות הקודמות – וישב – מקץ , שתחילתה משבר ופירוד וסופה פיוס ואיחוד .
אולם כאן לא תם הסיפור , שהרי בעקבות הפיוס והתוודעות יוסף אל אחיו אנו רואים בהמשך הפרשה את ירידת יעקב ומשפחתו למצרים שגוררת בעקבותיה את גלות מצרים למשך תקופה ארוכה , האמורה להפוך את בית ישראל ממשפחה - לאומה , דווקא מתוך חשכת הגלות , ומזכירה לנו את הנאמר לאברהם אבינו בברית בין הבתרים: "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה".
וכאן נשאלת השאלה , אם אכן מטרת האירועים שלפנינו בין יוסף לאחיו היא מימוש ההבטחה האלוהית לאברהם לירידה למצרים של יעקב ובניו – מדוע בחרה ההנהגה האלוהית דווקא בדרך ייסורים זו ולא בדרך נעימה יותר ?
לפני שנשיב על השאלה הנ"ל , נתבונן בדבריו של הסופר אברהם קריב מתוך ספרו – "שבעת עמודי התנ"ך "( עמ' 47) שם הוא מתייחס לפרשת יוסף ואחיו מנקודת המבט של השילוב העדין והמורכב הקיים בין ההשגחה האלוהית ובין הבחירה החופשית של האדם . ההשגחה האלוהית מתווה את היעד הכללי של ההיסטוריה העולמית ,ואילו הבחירה החופשית של האדם , קובעת את המסלול המפורט להשגת היעד. "כתונת הפסים , מעשי המכירה של יוסף , התנהגות אשת פוטיפר ועוד, - הם מעשיהם של בני האדם. ולעומתם- חלומות יוסף, חלומות שרי פרעה וחלומות פרעה , שנות הרעב בארץ ישראל ובמצרים ועוד, - הם מעשים שבידי שמים . כולם הצטרפו לשלשלת אחת גדולה – של מטרות ההשגחה העליונה ".
לאור הדברים הללו , נוכל להבין את דברי יוסף לאחיו המנחם אותם בהיותם נבוכים לאחר התגלותו אליהם באומרו להם : "ועתה ,אל תעצבו ואל ייחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה, כי למחיה שלחני אלוקים לפניכם". יוסף מדגיש בפניהם כי אותם פעולות ומעשים שבאו בידי שמים בהקשר לגלגולו של יוסף למצרים משלימות את מעשי האחים במכירתם , ומלמדות , כי ריבון העולמים בחר דווקא במסלול זה להגשמת תכניתו העתידית להורדת משפחת יעקב למצרים ולקיום הבטחתו לאברהם .
ועתה נחזור לשאלתנו וננסה להבין מה מסתתר בעומקם של הדברים שנבחרו על ידי ריבון העולמים להוביל את מהלך הירידה למצרים דווקא בדרך ייסורים זו ?
נראה שהתשובה לכך נמצאת בפתחה של פרשתנו במפגש שבין יהודה ליוסף בנאומו המרגש לפני יוסף, שם הוא מתייחס לאחריות שנטל על עצמו בהורדת בנימין אחיו הצעיר של יוסף והעמדתו לפניו ואומר לו : " כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמור , אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים ". שרשרת האירועים שהביאה להורדת בנימין והערבות ההדדית שעמדה במבחן מסירות הנפש של יהודה ואחיו למען בנימין , הביאה להתוודעות יוסף אל אחיו , והפכה יסוד לבניין האומה וליכולת ההישרדות של עם ישראל בגלות מצרים ובכל הגלויות שבאו אחריה .
רק עתה לאחר כור ההיתוך ויכולת העמידה במבחן מסירות הנפש שנתגלתה באחים מתוך ייסורים רבים שעברו יחד במסכת שהוצגה בפנינו בפרשיות הללו , יוכל בית יעקב היורד למצרים לעמוד בקושי הגלות ולשרוד בה עד עת בוא הגאולה .
אנו רואים כאן , כי במבחן התוצאה השתלבה התוכנית האלוהית במעשי אחי יוסף שהביאה לתיקון דרכם של האחים מחד , מפירוד ושנאה – לחיבור ואהבה, ומאידך, הגשמת ההבטחה לאברהם בברית בין הבתרים באופן שיביא להישרדות העם בגלות מצרים עד לגאולתם משם . כמה אקטואליים הדברים הללו אלינו בימים אלה בעמדנו במאבק מול האויבים העומדים לכלותנו ובזכות הערבות ההדדית יחד בעזרת ה' ננצח !
שבת שלום,
הרב יצחק קקון.