דבר הרב יצחק קקון ראש המועצה הדתית קריית שמונה

פרשת "לך לך" – חסד לשם חסד
בפרשת השבוע  "לך – לך", מתוודעים אנו לדמותו המיוחדת של אברהם אבינו –אבי האומה המכונה בפי חז"ל – "האדם הגדול בענקים" .
מבין האירועים המסופרים בפרשתנו אודותיו מזדקרים לעינינו שני אירועים הקשורים עמו בקבלת מתנות, ונשאלת שאלה מעניינת בהקשר לכך . האם אברהם אהב מתנות או שנא אותן?
ביחס למתנות אנו מכירים את הביטוי המפורסם "ושונא מתנות יחיה ", שאותו קבע שלמה המלך בספר משלי . אולם אם נתבונן בתחילתו של הפסוק הנ"ל נוכל להבין שכלל זה אינו תקף בכל מצב – וכך מובא הפסוק הנ"ל שם במשלי " עוכר ביתו בוצע בצע - ושונא מתנות יחיה".
ואכן פרשן המקרא רבי אברהם אבן עזרא מתייחס לכך מתוך הפסוק ומפרש "שונא מתנות- מתנות שוחד ".
וכעת ניגע בשני האירועים בפרשתנו בהקשר למתנות .

האירוע הראשון – מצוין ברדת אברהם ושרה למצרים עקב הרעב בארץ ישראל , ומחשש  שמא ייקחו המצרים את שרה ואותו יהרגו בהיותו בעלה , מציע לה לומר לכשישאלו אותה המצרים עליו " אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך וחייתה נפשי בגללך". ומפרש רש"י על המילים "וחייתה נפשי בגללך – יתנו לי מתנות ".
ואכן בהמשך מסופר שלאברהם היטיב בעבורה  "ויהי לו צאן ובקר וחמורים".  כמובן ששיקולים של דרכי שלום ומציאת חן בעיני המקום משום פיקוח נפש עד שתעבור תקופת הרעב בארץ ויוכלו לשוב ארצה הניעו אותו לכך , אך מכל מקום אנו רואים שאברהם אינו רואה בקבלת המתנות פסול .

האירוע השני – מופיע בהמשך הפרשה כאשר אברהם יוצא למלחמה להציל את לוט בן אחיו שנשבה במלחמת מלכי האזור בארץ בעמק השדים –אזור ים המלח –סמוך לסדום .לאחר נצחונו ובשובו משדה הקרב מציע לאברהם מלך סדום אחד המלכים שנצלו במלחמה בזכותו את השלל מהמלחמה בלשון הבא –"תן לי הנפש והרכוש קח לך".וכאן אברהם עונה נחרצות ודוחה מכל וכל את הצעת מלך סדום במילים הבאות :"הרימותי ידי אל ה' אל עליון קונה שמים וארץ אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברהם".

ובכן, נשאלת השאלה מה בין היחס של אברהם לקבלת המתנות מיד פרעה לעומת דחייתו הפסקנית לקבלת מתנות ממלך סדום?
חז"ל ששמו ליבם להבדלים שבין האירועים הללו מעמידים אותנו על ההבדל הנעוץ בהצעתו-מזימתו של מלך סדום מתוך תגובתו של אברהם לנדיבות הלב המזויפת מלך סדום באומרו " ולא תאמר אני העשרתי את אברהם".

תפיסתו הסדומית  של מלך סדום קובעת "תהיה אגואיסט" – דאג לעצמך ולא לזולתך – העולם שייך לעשירים , ליפים ולחזקים, ואין בו מקום לחסד ולרחמים והנה בא מעשה החסד של אברהם בהצלת סדום ולוט והמלכים האחרים מפני עריצותם של המלכים האחרים והוא עושה זאת ללא תמורה ומתוך חסד וצדק אמיתי ללא כוונות אחרות , דבר שהוא נוגד  את תפיסת עולמו , ולכן הוא מציע לאברהם תמורה למאמץ – קח את השלל מהמלחמה לך למתנה .
ואכן, לו אברהם היה לוקח את המתנות והשלל ממלך סדום , כשהיו העולם מדברים על המעשה המיוחד של אברהם ומסירות נפשו ונפש חייליו להצלת המלכים היה אומר להם מלך סדום " על איזה חסד אתם מדברים – אברהם עשה את עסקת חייו אין מעשה ללא תמורה – אין כאן שום חסד- הוא קבל טבין ותקילין כפלי כפליים מהמאמץ שלו שהשתלם לו מאוד . לכן אומר אברהם – מאחר וירדתי לסוף דעתך במתנת השוחד אני דוחה את הצעתך.
אברהם , מלמד אותנו לדורות כיצד לתת את הנשמה ואת הלב " וכיצד ניתן לעשות חסד – לשם חסד. ובשעה שזוכה האדם לעשות חסד בכל לבו ,ללא טובת הנאה מכריז עליו ריבונו של עולם מלמעלה , הנה איש כלבבי זרע אברהם אוהבי .בימים אלו בהם עם ישראל נאבק עם אנשי סדום אנשי חמס מתגלה עוצמתו המיוחדת של העם במעשי החסד , הגבורה , מסירות הנפש והנתינה האין סופית למען חיילינו עמנו ואזרחנו בארץ המגלה את החסד שבתוך החסד ולשם החסד .

יהי רצון שזכויות אלו יעמדו לחיילינו ולכוחות הביטחון במשימתם החשובה של מיגור הרשע והשבת השקט והשלום ולבנייה של חיי חסד ושלוה בארצנו .

שבת שלום,
הרב יצחק קקון.