זמני השבת בקריית שמונה ופרשת השבוע

הדלקת נרות: 16:26
צאת שבת: 17:27

"לא נראה אליך השם!" | פרשת שמות

משה רבנו נבחר להיות הגואל המיוחל, אך נראה שמשה לא כל כך שש ללכת, כפי שרואים עד כמה הקב"ה משדלו. לפעמים נראה, שמשה חוזר על טענותיו וגם בסוף הויכוח הקב"ה אף כועס על משה. השאלה ממה חשש משה? אם כפי הטענה שלו 'שהוא אינו יודע לדבר', הרי הקב"ה כל יכול – כפי שענה לו הקב"ה – ומשה יודע זאת? ננסה לתת טעם לדבר.

הקב"ה נגלה למשה בסנה ואומר לו את התכנית של יציאת מצרים, ומבקש ממנו להיות הגואל. אמנם משה טוען: "הן לא יאמינו לי" והסיבה לפי שיאמרו: "לא נראה אליך ה". משה רבנו כעת בן שמונים שנה ונעלם ממצרים מקטנות ורוב שנות חייו חי מחוץ למצרים במדיין, ולפי חז"ל מלך בהודו שנים רבות. אם כן, משה מפחד שיאמרו לו הציבור 'לא נראה אליך השם' והכוונה אל אדם זר כמוך, שלא גדל איתנו במצרים ולא סבל סבלנו. גם לא הכירו את כוחו מבחינה רוחנית, שהרי היה לבוש במיטב בגדי המלכות. כפי שבנות יתרו אמרו לאביהם (על משה): "איש מצרי הצילנו מיד הרועים" והן התכוונו למשה, שהיה נראה לבוש כמו איש מצרי. הלבוש של האדם מטעה מאוד, וגם הרמח"ל היה נראה לבוש במיטב האופנה ואפילו בלי זקן, ולא היית חושב שעם אדם כזה מדבר אליהו הנביא.

מיד אח"כ, הקב"ה נותן לו שלושה מופתים לחיזוק האמונה של עם ישראל במשה. הסימן הראשון של המטה שהופך לנחש, ויש כאן אמירה למשה שהמנהיג של האומה – שזה המטה – צומח מתוך מצרים (וכפי שהנביא קורא למלך מצרים נחש). במילים אחרות, המנהיג צריך ללמוד תכסיסי מלכות והיה צריך שמשה יעבור בבית פרעה וילמד שם סדר ההנהגה. על פי המדרש משה היה מלך כוש ושם עוד התנסה בעניינים אלו, וכעת ראוי ליישם זאת על עם ישראל הנולד להיות אומה כעת ביציאת מצרים.

הסימן השני, משה מכניס ידו פנימה לבגדו והנה מצורעת כשלג. ישנם הרבה סיבות על מה באה הצרעת ואחד מן הטעמים, הוא על דיבור לשון הרע. אומרים חז"ל, שמשה קיבל עונש על זה שדיבר לשון הרע על עם ישראל. הוא חשב שעם ישראל לא יאמינו בו: כיצד יתכן שהגאולה תבוא על ידי אדם כמוך, שנראה רחוק מתורה ומצוות. נוסיף ונאמר שכך גם נראית הגאולה שלנו – לכאורה יש מקום לדבר כך על מדינת ישראל כיום, שהרי ראשי המדינה רחוקים מתורה ומצוות – אפשר לבוא ולומר 'לא כך תראה הגאולה' ו'אין חלקנו עמהם'. אמנם התורה אומרת לנו שאין לומר כן ולהפך, צריכים להיות שותפים בכל ענייני המדינה ועל ידי זה גם כל המערכת תשתנה.

הסימן השלישי לקיחת מימי היאור ושפיכתם על היבשה וכשיעשה כן יהפכו לדם. בסימן זה אומר הקב"ה למשה שיהיו לו קשיים: פרעה יאמר לעצמו, שעם ישראל (עם כל רשעותם) לא יחזרו בתשובה, וממילא יחזק את ליבו ולא ירצה לשחררם. כל זה רמז לו בשפיכת המים, שרשעת האומה המצרית לא תתבטל עד קריעת ים סוף, שאז המצרים יטבעו בים וישליך אותם אח"כ מתים ליבשה (וזהו שנהפכו לדם).

אחרי כל זה משה עדיין לא מתרצה ואומר: "בי א-דני לא איש דברים אנוכי.. כי כבד פה וכבד לשון אנוכי". משה ראה שהקב"ה ריפא את ידו שזהו נס למעלה מן הטבע, ולכן מתחנן שכמו שריפא את ידו, ירפא את פיו ולשונו. משה חשב, שלא יצטרך לבקש והקב"ה ירפא אותו, שהרי מתבקש הדבר שלא ישלח אותו אל פרעה כך. אמנם כוונת הקב"ה הייתה להשאיר אותו כך, בכדי שלא יאמרו שהסיבה שנמשכו אחרי משה לפי שהוא כריזמטי ויודע לדבר יפה. ההפך הוא הנכון.

משה רבנו לא נתפייס ואומר: "שלח נא ביד תשלח". במילים אחרות, אם אתה חפץ לשלוח אותי כך – עלג שפה – אני אזדקק למישהו שיבוא עימי, והוא ידבר במקומי. אם כן שלח אותו. משה חשש שהוא יהיה טפל לאדם הנוסף. תשובת ה' שאהרון ילך עימו ואל תדאג, אתה תהיה המשפיע והוא ידבר מה שאתה תגיד לו, כך שאתה תהיה העיקר בשליחות. בעקבות הסירוב האחרון של משה הקב"ה כועס וכפי שמעיד הכתוב: "ויחר אף ה' במשה". ואומר הרמב"ם במורה נבוכים (ח"א,לו) שכל מקום בתורה שמופיע חרון אף ה', זה על עניין עבודה זרה. וההסבר – שכאן משה רבנו בסירובו ללכת לגאול את האומה, כאילו עובד עבודה זרה, שהרי כל זמן שעם ישראל לא נגאלים הם שוקעים בטומאת מצרים ועובדים ע"ז.

שבת שלום ומבורך.
הרב איתמר לוי