זמני השבת בקריית שמונה ופרשת השבוע
זמני השבת:
הדלקת נרות: 16:17
צאת השבת: 17:18
פרשת השבוע:
לך לך – מה החידוש?
המדרש מונה את כל הניסיונות שבהם נתנסה אברהם אבינו, שלא כולם מפורשים בכתוב. אחד הניסיונות שבו פותחת הפרשה הוא עניין העברת הדירה והעתקת מקומו אל מקום אחר, אלא שבפסוקים עצמם לא כל כך מובן מהו הניסיון: אם קוראים את סוף פרשת נח ותחילת פרשת לך לך – יחד – המובן שעולה מן הכתובים הוא, שתרח לקח את כל משפחתו ויצא איתה מאור כשדים ללכת אל ארץ כנען. כלומר אברהם יחד עם תרח כבר יצא מאור כשדים (עיראק) ללכת לארץ כנען, ואפילו הגיע עד חרן (צפון סוריה). ורק אז בא הקב"ה ואומר לאברהם 'לך לך לארץ כנען', וזה לא מובן שהרי למה צריך להגיד לאברהם ללכת למקום שהוא כבר הולך ממילא? נוסיף על השאלה עוד שהרי אברהם עוזב את אור כשדים שהייתה מקום שבתו של נמרוד שהיה מנצל את חולשות האחר וכל רצונו היה להסתיר כל אפשרות פגישה עם רבש"ע בעולם הזה – על ידי שבונה עוצמה כלכלית שלא תראה שיש מי שמנהל את העולם – זו הסיבה שאברהם הולך לארץ כנען. ובא הקב"ה ואומר לו אל תלך לשם אלא לך אל הארץ אשר אראך, ומסתבר בסוף שזה כן ארץ כנען, וגם כשהוא מגיע אומר לו הקב"ה הגעת לארץ כנען. אז למה הקב"ה לא גילה לו מיד?
תשובת רש"י לשאלה זו: כדי ליתן לאברהם שכר על כל פסיעה ופסיעה. השפת אמת אומר על דבריו בפשטות – שזה עניין ארץ ישראל – לבטל את רצונו לרצון ה' יתברך. צריך להשליך הכל בשביל לראות ולרצות לעשות את רצונו יתברך. אברהם אבינו בוחר ללכת לארץ כנען ויש לו מגוון סיבות, אבל הקב"ה רוצה שאברהם יגיע לארץ ישראל בגלל שזה רצון ה' – רק בגלל זה ולא מפני אותן סיבות.
לכן הקב"ה אומר לאברהם ללכת לכאורה למקום אחר, ויש כאן מעין לקיחת המוחין לאברהם, כי זה גורם לאברהם לשאול שאלות – במשך כל הדרך – 'למה הקב"ה עושה לי את זה?' 'אני לא מבין?' ואז את כל ההליכה לארץ ישראל הוא יעשה בגלל הרצון האלוקי. זה מה שכתוב: "לך לך מארצך" – לך לך מהארציות והרצונות שלך. ולמרות שבסוף הסתבר שהרצון שלו תואם את הרצון האלוקי, עדיין היה צריך שהקב"ה יסתיר ממנו את הידע הזה, ובסוף יתגלה שרצונו של אברהם כמו רצונו של הבורא יתברך. אברהם אבינו עובד את הקב"ה ולא את עצמו.
למעשה אברהם אבינו היחיד ששומע את הקול האלוקי שדפק בליבו וזה שבחו הגדול, שהקול הזה דופק אצל כל אחד מאיתנו שקורא לנו להתקדם אבל אנחנו לא שומעים, כל האנושות עסוקה בלייצר רעש בכדי שלא נשמע את הקול האלוקי. זה החילוק בין סוף פרשת נח – שם אברהם הולך מכוח ההרגשה שלו – לבין תחילת פרשת לך לך, שם אברהם הולך מכוח הציווי האלוקי. ולכן מסדרי המסורה הפרידו בין הפרשות, להראות הבדל חשוב זה.
לכן הנביא ישעיהו בהפטרה שלנו (ישעיהו מא,ח) מכנה את אברהם בשם: "אברהם אוהבי" לפי שהוא עושה למען שמו באהבה מבלי לערב דברים אחרים. זו למעשה, התכלית המצופה מכל אחד מאיתנו, הקב"ה מנסה לדבר עמנו תמיד ובכל מיני דרכים, רק צריכים להיות קשובים אליו, ולפי פניות הלב של האדם יוכל לשמוע את הצו האלוקי, יה"ר שנזכה להיות ראויים לשומעו וממילא ללכת על פיו וכפי שהיה אבינו הראשון.
שבת שלום ומבורך,
הרב איתמר לוי
