מקלטים
המקלט שומר עליך בחירום אז שמור עליו בשגרה
מקלט מהווה מרכיב חשוב בתפיסת המיגון לאוכלוסייה. חבילת המיגון לאזרח כוללת את ערכת המגן האישית, מרחב מוגן אטום (המקלט הינו אחד מסוגי המרחב המוגן) והאזנה להנחיות התנהגות הניתנות בכלי התקשורת.
מלחמת ההתשה על העיר משנת 1968 ומלחמת המפרץ העמידה את תושבי העיר בפני מציאות חדשה המחייבת אותנו להתכונן לקראת:
- שהייה ממושכת של האוכלוסייה במקלט.
- הגעה מהירה למקלטים בזמן התראה קצר ביותר (תוך 15 שניות מתום כריזה / צפירה/ התראה).
- כיסוי כל שטחי המדינה במקלטים ובכלל זה קרית שמונה.
בעקבות זאת התפתחה תפיסת מיגון חדשה והוכנו ופורסמו מפרטים חדשים לבניית מרחבים מוגנים במבני מגורים ובמבני ציבור והם מיושמים כבר בפועל במבנים שנבנו בשנים האחרונות.
המרחבים המוגנים נבנים כחלק מהדירה או בכל קומה )בקירבה רבה לאוכלוסייה) ובכך מבטיחים זמינות מרבית בעת חירום.
בנוסף לכך מאפשרים המרחבים המוגנים שימוש נוח ביום - יום לתכלית נוספת (רב תכליתי).
המקלטים הקיימים שנבנו לפי המפרטים הקודמים מעניקים מיגון טוב בפני התקפה אפשרית ובלבד שניתן להגיע אליהם בפרק זמן קצר מאוד) תוך 15 שניות מתום כריזה / הצפירה / התראה).
בעת חירום, המקלטים הציבוריים יוכלו לעמוד לרשות האוכלוסייה חסרת מיגון ביתי, לצורך שהייה ומיגון.
חשוב אפוא, לשמור על המקלטים הקיימים ולדאוג לכשירותם כמענה מיגוני אפשרי לאוכלוסייה שאין בביתה מרחבים מוגנים.
נוסף לפתרונות אלה גיבש פיקוד העורף פתרון מיגוני למבנים קיימים שאין בהם מקלט זמין.
עפ"י פתרון זה מחזקים את אחד החדרים בדירה (רצוי עם מעט קירות חוץ) ע"י החלפת חלון רגיל בחלון מוגן (עם זכוכית ביטחונית), החלפת דלת רגילה בדלת פלדה וחיזוק קירות ותקרות חלשים בשיטות שונות. פתרון זה, המכונה "שיפורי מיגון קבע" מקנה מיגון ברמה סבירה תוך מתן זמינות מרבית.
המאמץ הכלכלי האדיר שמשקיעה מדינת ישראל בבניית מקלטים מחייב אותנו לחפש דרכים כיצד להפיק תועלת רבה יותר מההשקעה.
ניסיון העבר הוכיח שהסבת מקלטים לשימוש רב תכליתי מאפשרים שמירת רמת כשירות וכוננות נאותים במקלטים. כמו כן, השימוש הרב-תכליתי מקנה לאוכלוסייה הרגלי שהייה במקלטים ומהווה הכנה פסיכולוגית לשעת חירום. ניצול מושכל של המקלטים הופך את ההשקעה בהם למועילה לאוכלוסייה גם בעת שלום.
שימוש רב-תכליתי במקלט מקובל בארץ זה שנים רבות. יש בכך תועלת כפולה לציבור בישראל. ראשית, מקלטים הנמצאים בשימוש העיקרי בלבד הופכים בעתות שלום למוזנחים ומלוכלכים, ואף בלתי ראויים לשימוש מיידי בשעת חירום.
השימוש בהם דרך שגרה מבטיח אחזקה נאותה ותקינות בעת מלחמה. מלבד זאת המקלטים הם מבנה ציבורי, מוקם על פי חוק, ויקר מאד בבנייה ובאחזקה. לכן מן הראוי לעשות בשטחי ציבור אלו שימוש נוסף למיצוי התועלת ולרווחת הקהילה.
עם זאת, נראה שהשימוש המשני במקלטים לא מספק. במקרים הרבים בהם המקלט אמנם משמש לפעילות משנית, מתעוררות בעיות שונות, חלקן תוך כדי פעילות, חלקן בשמירה על הייעוד המקורי וחלקן בעצם הסבת המבנה לשימוש המשני.
בהסבת המקלט לשימוש רב-תכליתי מעורבים שלושה גורמים: הרשות המקומית, פיקוד העורף והקהילה. לכל גורם תפקיד בתהליך הסבת המקלט:
- הרשות המקומית
המקלט הציבורי שייך לרשות המקומית ונתון לאחריותה בכל הנוגע לאחזקתו ולשימוש הנעשה בו. תהליך הסבתו לשימוש רב-תכליתי ייעשה תמיד תוך הסכמה ותיאום עם הרשות המקומית. - פיקוד העורף
המקלט נבנה לפי חוק ההתגוננות האזרחית, ומיועד בראש ובראשונה למלא את צורכי הביטחון וההגנה. לכן כל שימוש בו מותנה בהסכמת הגופים המופקדים על ההגנה האזרחית, פיקוד העורף ואנשי הביטחון של הרשות המקומית.
העיר מחולקת ל 5 גזרות (מרובע א' עד רובע ה') וכך גם המקלטים הציבוריים בעיר. רצוי שכל תושב יידע היכן ממוקם המקלט שמיועד לו ולמשפחתו. להלן מס' טלפונים חיוניים וגזרת הרובעים.