קלאודיה גרושקופ

על פעילותה המבורכת למען העיר קריית שמונה ולרווחת תושביה.

הגב' גרושקופ נולדה בשנת 1931 בעיר טשקנט שבאוזבקיסטן. עלתה לארץ בשנת 1990 ומאז היא מתגוררת בקריית שמונה.

כשהייתה בת 10 הוכנסה לגטו ושרדה בזכות שאריות מזון שהייתה מקבלת מעובדי הגטו. כל בני משפחתה המורחבת נהרגו במלחמה.

קלאודיה גרושקופ מקדישה את כל חייה על מנת לתרום ולעזור לניצולי השואה שנמצאים בקריית שמונה.

מתוקף תפקידה כאחראית על הקבוצה של ניצולי השואה בעיר היא מבקרת בבתיהם, דואגת לכל מחסורם ומטפלת בכל צרכיהם, כאשר בחגי ישראל היא מארגנת עבור הניצולים את החג ודואגת שלא יישארו בודדים.

בנוסף דואגת קלאודיה לקשר שנתי הדוק בין תלמידי בתי הספר לניצולים.

בזכות פעילותה של הגב' גרושקופ, התלמידים יוצרים קשרים אישיים עם הניצולים ודואגים לבקרם ולהתעניין בשלומם באופן רציף. בכך משמרת הגב' קלאודיה גרושקופ את סיפור הניצולים ומעבירה לדורות הבאים את המורשת החשובה והמהותית שאל לנו לשכוח.

למרות סיפור חייה הקשה דואגת הגב' גרושקופ להבהיר בכל הזדמנות כי חייהם כעת מאושרים בשל העובדה שהם נמצאים בארץ ישראל - ארץ הקודש ובקריית שמונה הם נהנים מאיכות חיים והזדמנות לחיות את חייהם בשקט ובשלווה.

מכלוף דהן

על פעילותו העניפה והמבורכת למען העיר קריית שמונה ולרווחת תושביה.

מר דהן, הינו ממייסדי העיר קריית שמונה ותרם תרומה משמעותית לקידומה ושגשוגה החברתי והרוחני של העיר.

מר דהן נולד במרוקו בשנת 1931 ועלה לישראל - לקריית שמונה בשנת 1962.

עבד שנים רבות בחברת בזק וסייע רבות לתושבי העיר, במסגרת עבודתו, בתקופה בה הטלפון הנייח היה הדבר העיקרי ליצירת קשר.

לא רבים יודעים שהטלפון הנייח בבית משפחתו היה למעשה הטלפון של השכונה כולה. משפחות רבות השתמשו בטלפון של מר דהן כדי ליצור קשר עם יקיריהם. הוא עשה זאת באהבה, מכל הלב ומבלי לבקש דבר בתמורה.

מר דהן התנדב שנים רבות בוועד למען החייל בקריית שמונה ואף קיבל תעודת הצטיינות על פעילותו ההתנדבותית למען החיילים בעיר ובצפון. פעל שנים רבות בהשכנת שלום בין תושבים בעיר, התנדב בחברת קדישא והיה פעיל משמעותי בבית הכנסת השכונתי הסמוך לביתו.

יוהנה נזרי

על פעילותה המבורכת למען שיפור איכות החיים בקריית שמונה ולרווחת תושביה.

הגב' נזרי נולדה בשנת 1950 בהולנד. בשנת 1972 ביקרה לראשונה בישראל ולאחר שסיימה את התואר השני בלימודי יערנות ואדריכלות נוף בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה בהולנד, עלתה לארץ בשנת 1978 ועבדה  בפארק הירקון כאחראית על גן הוורדים.

בשנת 1979 נישאה יוהנה ליצחק נזרי,  תושב קרית שמונה ויחד גידלו 3 בנות מדהימות. מאז מתגוררים בני הזוג בקריית שמונה.

הגב' נזרי עבדה משך 25  שנים כאדריכלית נוף בעיריית קריית שמונה וביצעה את עבודתה בצורה מקצועית וראויה.

מאז שנת 2005 משמשת הגב' נזרי בהתנדבות  כיו"ר העמותה לשימור קסמי טבע ונוף  בקריית שמונה.

העמותה פועלת למען שימור ופיתוח פארק ונחל עין זהב, אוצרות טבע  ייחודיים בלב קריית שמונה שאין דומים להם באף  עיר אחרת בישראל.

כיו"ר העמותה פועלת הגב' נזרי רבות להגברת המודעות לחשיבות פארק הזהב  כאתר טבע עירוני.

בשנת  2013 קיבלה העמותה את אות ה"גלובוס הירוק" על פעילותה הענפה בשנים האחרונות לשמירה וקידום ערכי הטבע בקריית שמונה.

בנוסף הגב' נזרי הייתה שותפה בהקמה של פורום נשים וחברה פעילה בוועדת אצבע הגליל קהילת סן פרנסיסקו.

יעקב נדב

על פעילותו העניפה והמבורכת למען העיר קריית שמונה ולרווחת תושביה.

מר נדב, הינו ממייסדי העיר קריית שמונה ותרם תרומה משמעותית לקידומה ושגשוגה החברתי, הכלכלי והתדמיתי של העיר.

יעקב נדב נולד במרוקו בשנת 1946 ועלה לישראל - לקריית שמונה בשנת 1955.

הוא הקים את העיתון הראשון של קריית שמונה "מידע 8" ולאחר מכן את מדריך הטלפונים הראשון בעיר "מידעפון" שסייע רבות לתושבים ביצירת קשר בימים בהם לא היה אינטרנט - וגוגל ופייסבוק היו בגדר חלום.

מר נדב הקים משרד פרטי לעיצוב וגרפיקה בקריית שמונה ועיצב בין השאר את הלוגו של עיריית קריית שמונה, החברה למתנ"סים, החברה לפיתוח קריית שמונה, החברה לפיתוח הגליל, מכללת תל חי ואיגוד ערים לשירותי כבאות.

יעקב נדב הטביע בעיר את הסיסמא: "כולנו קונים בקריית שמונה", כדי להשאיר את הכסף בעיר ומתוך אחריות ודאגה לסוחרי העיר.

מר נדב הטה אוזן קשבת לכל תושבי העיר וסייע לרבים מהתושבים הוותיקים של העיר בעצה טובה וחכמה ואף סייע בפיתרון בעיות ומצוקות.

אשר בוזורגי

על פעילותו העניפה והמבורכת למען העיר קריית שמונה ולרווחת תושביה.

בוזורגי, הינו ממייסדי העיר קריית שמונה ותרם תרומה משמעותית לקידומה ושגשוגה החברתי והקהילתי של העיר.

בוזורגי נולד באיראן ועלה לישראל ולקריית שמונה בשנת 1950. הוא התגורר באותה התקופה באוהל הרווקים ביישוב.

בשנים הראשונות עבד בוזורגי בקרן הקיימת לישראל וסלל בין השאר את כביש כפר גלעדי – סאסא. במהלך עבודתו איבד את ראייתו בעין אחת.

כאשר הוקמו המועצה המקומית וההסתדרות, היה בוזורגי אב הבית בשניהם.

בהמשך עבד במועצה המקומית במגוון תפקידים והיה איש סודם של חמישה ראשי מועצה שאת סודם הוא לא מוכן לחלוק עם אף אחד עד עצם היום הזה.

בוזורגי  נישא בשנת 1952 לרחל מטבריה ולזוג תשעה בנים ובנות, כולם הקימו בית בקריית שמונה וחיים בה עד היום.

במעשיו חקק, בוזורגי,  יחד עם חבריו באותם ימים, את דמותו של היישוב הרחק מהזרקורים והנחיל לדורות הבאים מופת בתרומה לבניין הארץ והעיר.

אשר שייך לדור המייסדים של קריית שמונה שהניחו לבנה על לבנה, בלוק על בלוק ומטרים של אספלט בדרכים לא סלולות.

הדוגמה האישית הייתה התורה כולה ולאורה חינכו את ילדיהם ואת הדורות הבאים.